עלייה במספר החיילים שמבקשים להישאר בקבע: חוסר הוודאות הכלכלית שהביאה איתה מגיפת הקורונה גורם לחיילים ולאנשי קבע צעירים שהיו אמורים להשתחרר מהצבא לבקש להאריך את שירותם הצבאי, לפחות בכמה חודשים.
מדובר בחיילים שאמורים היו להשתחרר בימים אלה משירות חובה, ובאנשי קבע צעירים שנמצאים במסגרת שמכונה בצה"ל "קבע ראשוני". על פי ההערכות הראשוניות בצבא, מדובר בכמה מאות חיילים ואנשי קבע מיחידות שונות, שביקשו בשבועות האחרונים להאריך את שירותם.
בצה"ל מציינים כי יש כמה סיבות לכך שהצעירים מבקשים להישאר בצה"ל, לפחות לתקופה קצרה. ראשית, בשל הקורונה בוטלו הטיסות לחו"ל, והצעירים שרצו להשתחרר ולטוס לטיול אחרי הצבא נאלצים להישאר בשלב זה בארץ. חלקם מעדיפים להישאר בקבע ראשוני ולקבל משכורת של כמה אלפי שקלים (לרוב בודדים) עד להתבהרות המצב.
שנית, מקומות רבים שהוגדרו כמקומות ל"עבודה מועדפת" לחיילים משוחררים, טרם נפתחו בגלל הקורונה, ולחיילים המשוחררים יש פחות אפשרויות תעסוקה מושכות באזרחות. לעומת זאת, הצבא - שמשרתיו הוגדרו "עובדים חיוניים" בתקופת הקורונה - נחשב מקום עבודה בטוח יחסית (אם כי בשנים האחרונות קיצץ באופן משמעותי בכוח האדם שלו). סיבה נוספת שעליה מצביעים בצה"ל היא הסיוע שהעניק צה"ל למדינה במהלך המשבר, עניין שיצר בקרב חלק מהמשרתים תחושת משמעות ושליחות.
משבר כוח־אדם חמור
אין זה סוד שלמרות הכחשות נמרצות מצד בכירים מסוימים באגף כוח האדם של הצבא, בשנים האחרונות צה"ל סובל ממשבר כוח אדם קשה מאוד במערכים שאינם לוחמים ומתקשה להשאיר אנשים בקבע. הקושי העיקרי נוגע למשוחררי האגף הטכנולוגי, אשר יכולים להשתכר משכורות גבוהות באופן משמעותי מאלה שהיו מקבלים אילו היו נשארים בצבא. קושי לא מבוטל נוסף הוא להשאיר אנשים במערכים שאינם לוחמים כמו אנשי שלישות ומינהלה, לוגיסטיקה, המערך הטכני ועוד. במערכים אלה המשכורות לא גבוהות ותנאי השירות לרוב אינם פשוטים.
כמו כן, למרות הצהרות בכירי המערכת, התרבות הארגונית בצה"ל היא עבודה מסביב לשעון ב"שעות לא שעות", עם מעט מאוד קשב לצורכי הפרט ולחייו האישיים והמשפחתיים. בצה"ל ניסו בשנים האחרונות להילחם במגמה זו, בין השאר, באמצעות תוכניות שירות ושכנוע אנשים להישאר בצבא מתוך ציונות ועניין בתפקיד.