קודם כל קפה: שתיית כוס קפה עשויה לסייע לאנשים המתמודדים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder) כדי להתגבר על הנטייה המוכרת שלהם לשטוף את ידיהם, זאת באמצעות העלאת רמות העוררות במוח - כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Journal of Anxiety Disorders", ונערך על ידי ד"ר אייל קלנטרוף והדוקטורנטיות הדר נפתלוביץ' ונועה טאובר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
החוקרים בדקו אנשים הסובלים מהרגלי ניקוי כפייתיים, בחלק מהמקרים כחלק מהתמודדותם עם הפרעת ה-OCD, ובחנו אם הם מסוגלים להמתין ולא לשטוף את ידיהם מיד לאחר שנגעו בחפץ שנאמר להם שהיה מלוכלך. להפתעתם, גילה צוות המחקר שהנבדקים יכלו להמתין זמן רב מבלי לנקות את הידיים ואף דיווחו על רמות מצוקה נמוכות יותר, אם שתו כוס קפה אחת המכילה קפאין, לעומת נבדקים אשר שתו כוס אחת של קפה נטול.
החוקרים ביצעו את בדיקתם על 47 נבדקים שציינו כי הם סובלים מפחדים הקשורים לזיהומים ושהיו להם הרגלי ניקוי טורדניים וכפייתיים ברורים. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות – כאלה שנדרשו לשתות בניסוי כוס קפה עם קפאין (כ-200 מ"ג) וכאלה שנדרשו לשתות כוס קפה נטול קפאין (0-10 מ"ג).
המשתתפים בניסוי התבקשו להימנע מצריכת קפאין במשך שמונה שעות לפני ביצוע המחקר על מנת להבטיח שההשפעות המעוררות את הקפאין יהיו מרביות. המשתתפים לא ידעו ולא הצליחו לנחש האם שתו קפה עם או בלי קפאין. לאחר מכן הם התבקשו לגעת בגירוי שעלול להיות מוגדר כמזוהם עבורם למשך 60 שניות, כמו חיתול תינוק, שלדברי החוקרים היה מלוכלך ולאחר מכן לחכות חצי שעה, עד שהשפעת הקפאין תתחיל.
בהמשך הוכנסו משתתפי הניסוי לחדר עם כיור, ונתבקשו לחכות ככל שיוכלו מבלי לרחוץ את ידיהם במים. חוקרת אחרת, שלא הייתה חשופה לתנאי הניסוי, שהתה בחדר ובחנה את רמת המצוקה שלהם מ-1 עד 10, ועד כמה הדחף שלהם לשטוף את ידיהם גבוהה מ-1 עד 10.
כמו כן, הנבדקים נשאלו כמה זמן הם מרגישים שהם יכולים להמתין מבלי לשטוף את ידיהם. בהתבסס על תשובותיו האישיות של כל משתתף, הם קיבלו הוראה להמתין לאורך זמן שלא עולה על 10 דקות עד אשר יותר להם לבצע את פעולת הניקוי.
ומה עם התוצאות?
החוקרים מצאו כי המשתתפים ששתו את המשקה המכיל קפאין הראו יכולות אינהיביציה (דיכוי תגובות) גבוהות יותר במשימה במחשב, הפגינו מצוקה פחותה באופן משמעותי וחוו דחף נמוך יותר לשטוף את ידיהם, זאת לעומת הקבוצה השנייה שבה היו נבדקים ששתו קפה נטול.
בנוסף, המשתתפים מהקבוצה ששתתה קפה עם קפאין הצליחו גם להמתין זמן רב עד לשטיפת הידיים, שהיה כפול מהזמן של קבוצת הנבדקים השנייה. בנוסף, נמצא לאחר סיום שטיפת ידיים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות ביחס לתחושות המצוקה והדחף הרגעי להתנהגות כפייתית-אובססיבית.
העוררות שמעניק הקפאין בקפה, הסבירו בצוות המחקר, מסייעת לאנשים המתמודדים עם OCD לעצור מחשבות והתנהגויות אובססיביות ולא רצויות. "המחקר הנירו-קוגניטיבי מראה לנו שהמערכות המוחיות שמעורבות בעוררות יכולות להשפיע באופן ישיר על מערכות אשר קשורות לדיכוי התנהגויות ומחשבות לא רצויות. המחקר הנוכחי הוא הניסיון הראשון שהראה באופן ישיר כי שינויים ברמות העוררות שלנו משפיעים גם על יכולתנו להתנגד לדחפים או התנהגויות כפייתיות", ציינו הכותבים.
עוד נכתב כי "עוררות גבוהה יותר לא הביאה רק לשיפור ביכולת לעכב התנהגות כפייתית למרות חשיפה לגירויים דוחים, אלא גם להחליש את עוצמת הדחף ותרם להפחתת המצוקה האישית. הוכח כי העוררות הפחיתה לא רק התנהגויות לא רצויות אלא גם מחשבות כאלו".
לסיכום, הדר נפתלוביץ מבהירה כי "קפאין מעלה רמות עוררות רק באופן נקודתי ורגעי ולכן לא יכול להוות טיפול ל-OCD. מצד שני, אני מאמינה שהמחקר יוכל לסייע לרופאים להבין את השינויים בתסמינים הכפייתיים של המטופלים שלהם, לגלות יעדי טיפול חדשים ולספק תוצאות טיפול טובות יותר בעתיד נגד OCD".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו