בעוד OpenAI נמצאת, לפי הדיווחים, במגעים לגיוס סכום של עד 40 מיליארד דולר ומתכננת להשקיע חצי טריליון דולר במרכז נתונים - מנכ"ל החברה סם אלטמן מביע דאגה מהשפעת הבינה המלאכותית הכללית (AGI) על הפערים החברתיים-כלכליים. בפוסט חדש בבלוג האישי שלו, אלטמן מגדיר AGI כ"מערכת שיכולה להתמודד עם בעיות הולכות ומורכבות, ברמה אנושית, בתחומים רבים". לדבריו, נראה כי "מאזן הכוחות בין בעלי ההון לעובדים עלול בקלות להתערער", והוא קורא לבחון דרכים חדשות להנגשת יתרונות הטכנולוגיה לכלל האוכלוסייה. בינתיים, החברה שלו צופה להגיע להכנסות של 100 מיליארד דולר עד 2029.
בפוסט, אלטמן מציג שלוש תובנות מרכזיות על כלכלת הבינה המלאכותית: האינטליגנציה של מודל AI שווה בקירוב ללוגריתם של המשאבים המשמשים לאימון והרצה שלו; העלות של שימוש ברמת AI מסוימת יורדת פי 10 בכל 12 חודשים; והערך החברתי-כלכלי של עלייה לינארית באינטליגנציה הוא סופר-אקספוננציאלי באופיו.
לדברי אלטמן, בעתיד הקרוב נראה סוכני בינה מלאכותית שיתפקדו כעמיתים וירטואליים לעבודה. הוא מביא כדוגמה סוכן של הנדסת תוכנה שיוכל לבצע את רוב המשימות שמהנדס תוכנה מנוסה בחברה מובילה מבצע. "דמיינו אלף כאלה. או מיליון כאלה. עכשיו דמיינו סוכנים כאלה בכל תחום של עבודת ידע (knowledge work)", הוא כותב.
אלטמן חוזה: המחירים יצנחו - אבל לא בכל תחום
מומחים כבר הזהירו כי אבטלה המונית היא תוצאה אפשרית של עליית טכנולוגיית הבינה המלאכותית, אם לא תלווה במדיניות ממשלתית מתאימה ותוכניות להסבה והעשרה מקצועית. בתגובה, אלטמן מציע לשקול מתן "תקציב מחשוב" לכל אדם בעולם שיאפשר גישה נרחבת לבינה מלאכותית.
אלטמן מדגיש כי בעתיד, "בינה מלאכותית תחלחל לכל תחומי הכלכלה והחברה; נצפה שהכל יהיה חכם". לדבריו, המחיר של מוצרים רבים צפוי לרדת דרמטית, בעוד שמחירם של מוצרי יוקרה ומשאבים מוגבלים מטבעם, כמו קרקע, עלולים לעלות באופן משמעותי.
"בעוד עשור, אולי כל אדם על פני כדור הארץ יהיה מסוגל להשיג יותר ממה שהאדם המשפיע ביותר יכול להשיג היום", כותב אלטמן. "יש המון כישרון שכרגע חסר גישה למשאבים למימוש מלא, ואם נשנה זאת, התפוקה היצירתית שתיווצר בעולם תוביל לתועלות עצומות לכולנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו