ב-2019 חוותה ערב הסעודית את אחת ההתקפות המשמעותיות ביותר שהתרחשו באיזור בשנים האחרונות. נחילי רחפנים מלווים בטילי שיוט ששוגרו על ידי המורדים החותים בתימן בגיבוי איראני, פגעו קשות ב-19 נקודות בבתי הזיקוק של חברת הנפט הלאומית "ארמקו" והשביתו אותם למשך שבועות. למערכות ההגנה הסעודיות לא היה מולם שום סיכוי. אף על פי שלא היו בה קורבנות בנפש, גלי ההדף של המתקפה הורגשו בכל העולם – אספקת הנפט העולמית שובשה, המחירים זינקו בשיעור החד ביותר מאז 1990 והנפקת ארמקו בשוק ההון עמדה לכמה רגעים בסכנה.
היכולת להוציא לפועל מתקפה מורכבת כל כך, בעלות נמוכה כל כך, ולגרום באמצעותה לנזק משמעותי כל כך, הבהירה את עומק ההשפעה של המהפכה הטכנולוגית על הפרת מאזן הכוחות באיזור. לא מן הנמנע גם, שטראומת ארמקו היתה בין הגורמים שדחפו את ערב הסעודית אל זרועותיה של איראן כפי שנוכחנו לראות בשבועות האחרונים.
לקראת יום העצמאות, ולנוכח התחממות הגזרות השונות, ניסינו להבין כיצד נערכים במערכת הביטחון הישראלית אל מול השינויים הטכנולוגיים המהירים הללו, כמו גם אל מול השינויים העתידיים, בישראל ובעולם. לשם כך שוחחנו עם אלוף משנה עומר ספיר, רמ״ח שילו״ח (שיטות לחימה וחדשנות) באגף התכנון ובניין הכוח רב-זרועי במטכ"ל, אשר מתוקף תפקידו חולש על כלל פעילות החדשנות של צה"ל. שילוח הוקמה כדי לאפשר לצה"ל להתבונן 10-15 שנים קדימה, כך שיוכל להבטיח את המשך עליונותו. אל"ם ספיר הוא המפקד השני של היחידה שהוקמה ב-2019 במסגרת התוכנית הרב שנתית "תנופה" תחת פיקודו של הרמטכ"ל דאז רב אלוף אביב כוכבי.
מטבע הדברים, איראן, שמזה תקופה ארוכה מאתגרת את ישראל באופן יומיומי, תופסת חלק נכבד מהריאיון. "האיראנים מייצרים רשת זיקות מטורפת במזרח התיכון שמאתגרת את ישראל ביום-יום בכל הזירות. זו לא חכמה לשאול מה יש להם היום, אלא לשאול מה יהיה להם עוד עשור", מסביר אל"ם ספיר. "בקרב המוחות שמנהלים מול האיראנים – המטרה היא לזהות לאן הם הולכים, ומה תפיסתה הביטחון שלהן, איך הם רואים אותנו ואת החולשות שלנו מולם".
כרגע אחת החולשות שלנו היא שלאיראנים ולפרוקסי שלהם בעזה ובלבנון יש מלאי עצום של רקטות. בעוד שלישראל אין מעטפת הגנה הרמטית לתרחיש יום הדין.
"צריך לזכור שגם עבורם, לפתח ולייצר טילים ברמה שמייצרת איום ממשי – זה גם לא פשוט, וזה גם יקר. מהצד שלנו, נשק לייזר הוא זול משמעותית ושובר פרדיגמה. זה נכון לעוד דברים. אם אתה יודע שהצד השני מפתח יכולות בינה מלאכותית (AI), אתה יכול להשתמש בזה נגדו. כל צד שמפתח יכולות סייבר – גם מייצר פירצה. על כל יתרון טכנולוגי שהצד השני מייצר – הוא מייצר גם חיסרון טכנולוגי".
אבל הם יכולים לגרום לנזק משמעותי לפני שנפרוס מערכת לייזר. גם אם נשמיד 95% מהיכולות שלהם, כדי לגרום לנזק משמעותי אול יספיקו רק 5% מהיכולות שלהם?
"קודם כל, אנחנו בהחלט מסתכלים על כך. ואני לא מזלזל באף אחד מהיריבים. מצד שני, אנחנו נוטים לייחס לצד השני יכולות סופר אנושיות, בעוד כלפי עצמנו אנחנו תמיד ביקורתיים בכל הרבדים (להם אין בירוקרטיה, להם אין בעיות סייבר, להם אין מצוקות כוח אדם). לייצר איום משמעותי זה לא כזה פשוט".
זה אולי נכון לגביי הרקטות. אבל מה עם איום הרחפנים?
"מדינת ישראל הקימה גוף שיתמודד עם איום הרחפנים בשדה הקרב כבר לפני 6 שנים. בהקשר של חמאס וחיזבאללה, הרחפנות היא לא איום אסטרטגי. היא איום טקטי, אם כי איום טקטי במסות".
ההבדל בין מה שמכונה מלחמה מדור 4 למלחמה דור 5, הוא במידה רבה גורם התודעה. ניסיון לפורר את החברה של האויב לצד המלחמה בשדה הקרב. איפה עוברים גבולות הגזרה של העיסוק שלכם?
"מלחמה, גם בשגרה, שכוללת גם את הביטחון השוטף וגם את ה'מערכה שבין המערכות', הוא אירוע שאין לו באמת גבולות מוגדרים. לא במרחב הלחימה ולא בכלים. אין מרחב לחימה שצה"ל לא פועל בו, בהגנה, באיסוף ובהתקפה. יש גופים בצה"ל שאמונים לנהל את הלחימה בממדים הרכים, שהם לא פיזיקליים, אך חובה עליהם להישאר חשאיים".
איך משפיעה על המאזן האזורי הכניסה של הסינים והרוסים ושיתוף הפעולה שלהם עם האיראנים?
"אלו בדיוק השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו, ולא רק אנחנו שואלים. הערכתי היא שזה מאיץ את תהליכי הלמידה בצד השני. אנחנו מבינים שיש פה פוטנציאל להאצה בקרב המוחות, מה שמחייב אותנו לפתח דפוס חשיבה ומתודולוגיות חדשות על איך אנחנו מאיצים את תהליך הלמידה שלנו.
"אני יותר מוטרד מהתקדמות הטכנולוגיה באזרחות, שם קצב ההתפתחות הטכנולוגיות הוא משהו שגם הסינים הרוסים והאמריקאים מתקשים לעמוד בו. לווייני התקשורת של סטארלינק בעיני יותר מטרידים מהסינים או מהרוסים. בסוף זה קרב שמתנהל באקדמיה ובשדה הקרב".
אני לא בטוח שהאקדמיה יש יותר חופש ביטוי מאשר בצבא.
"כשאתה מנהל שיח מקצועי על ידע, כזה שלא מונע מאג'נדות אחרות, פוליטיות או ארגוניות, אנשים מדברים חופשי. כשאתה בא להתייעץ עם מומחה תוכן לעתידנות ושואל מה יהיו האתגרים של האיראנים ב-20 השנה הבאות הוא מביא את התוכן שלו. אתה יכול לא להסכים ולחשוב שהוא אומר שטויות, אבל זה נותן לך עוד זווית הסתכלות. שמעתי דברים שזעזעו את תפישת עולמי אבל הם היו מנומקים, אינטליגנטים ויצרו שיח. העוצמה היא לנהל תהליך ביקורתי שגם כופר בפרדיגמות שגדלנו עליהן".
מה הטכנולוגיות הכי מעניינות בהקשר זה?
"בינה מלאכותית (AI), בעיקר ג'נרטיב AI, כמו צ'אט GPT. זה אירוע שעתיד לשנות את העולם. טכנולוגיות קוונטיות – לא רק מיחשוב קוונטי אלא גם חיישנים קוונטים ותקשורת קוונטית.
"לרתום את העולם הביולוגי לטובת העולם המבצעי והטכנולוגי באמצעות 'ביולוגיה סינתטית' – היכולת לקחת את הטבע ולחקות אותו. כשאתה מחקה את החיישנים של פרפרים אתה יכול לזהות ריחות טוב פי כמה וכמה אפילו מכלבים. מי שמתעסק עם אלו בעיקר זה מד"ת, גוף מחקר עומק במינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת). יש פרויקטים שנמצאים במחקר ופיתוח שישנו את העולם כמו נשקי האנרגיה. לייזר זו רק דוגמה אחת".
מה אתה אומר על הטענה שנשמעת על כך שלא תמיד כל החידושים הטכנולוגיים מחלחלים אל כלל יחידות השדה, וגם כשכן, לא תמיד הם מתפקדים כמצופה.
"חלק מההשתנות שצה"ל עובר זה להאיץ את תהליכי הפיתוח, החילחול וההטמעה. למשל טייסת מל"טים ייקח לפתח הרבה מאוד זמן, כי היא כוללת הרבה מרכיבים: תקשורת, מידע, חיישנים, פלטפורמות ויחידה מבצעית. לכן אנחנו אומרים, בוא נביא כמה מל"טים עם יכולות חלקיות, ותוך כדי התחככות בשדה הקרב, גם נפתח את תורות הלחימה, וגם נשפיע על הפיתוח. זה מביא תוצאות מבצעיות בקצב גבוה, ועוזר לחלחל את ההטמעה בשטח יותר מהר".
איך הכניסה של בינה מלאכותית יוצרת – הג'נרטיב AI (כמו צ'אט GPT) משנה את המשחק? גם בנושא של הנדסת תודעה.
"הסיכונים של הנדסת תודעה קיימים מזמן. האלגוריתמיקה של הרשתות החברתיות כל הזמן מסלימה. אנחנו שואלים את עצמנו – איך אנחנו מתמודדים עם זה אבל אין לנו עדיין סימני קריאה. בעיקר מנסים להבין איזה תהליך השתנות צריך לעבור כדי להתמודד עם זה. אני בטוח שמערך הדוברות לא יוכל להישאר אותו דבר כי הוא לא יעמוד בקצב. כשהוא יפרסם את ההתייחסות הרשמית של צהל לדיפ פייק, זה כבר לא יהיה רלוונטי. התודעה כבר תתקבע.
"באשר לצ'אט GPT, יש גופים בצה"ל שמזהים את ההזדמנויות. לשם כך רתמנו את המרחב האזרחי, מומחי התוכן, הקהילה. זה יכול להיות קיצור תהליכי עבודה ועד יכולות מבצעיות טובות יותר – לקודד יותר מהר, לנתח ולהבין את שדה הקרב, או לייצר שדה קרב וירטואלי ולהתאמן עליו. זה מתחבר גם למטאוורס".
צה"ל פועל במטאוורס?
"כשמסתכלים על מטאוורס אנחנו רואים יקום מקביל שבו אפשר לנהל תהליכי מחקר. למשל, לאפשר לאמצעי לחימה שונים לפגוש את שדה הקרב עוד לפני שנכתבה שורת הקוד הראשונה".
ומה לגבי רובוטיקה אוטונומית? עד כמה אנחנו קרובים לחזון של מראה שחורה, מטריקס או סתם מפגש לא נעים עם הכלב רובוט של "בוסטון דיינמיקס"?
"אנחנו לא הולכים למראה שחורה ומטריקס כי חלק מהיופי שהעולם האמיתי מתנהג כמו העולם האמיתי. גם אין לך רכבים אוטונומיים שנוסעים בכל העולם, כי זה קשה ומאתגר בכל הרבדים. בנושאים האלה אנחנו מתחברים לגופים אחרים בעולם ששואלים את אותן שאלות כמו נאט"ו והאמריקאים, ומייצרים שותפויות כדי להבין תפיסתית לאן רוצים ללכת. למשל, איך אדם ומכנה עובדים בשיתוף פעולה, מה תפקוד האדם, מה תפקוד המכונה, ומה תפקוד הממשק ביניהם. תוך כדי כך אנחנו שואלים את השאלות אנחנו מפתחים את היכולות הרובוטיות לסיוע ללוחמים".
מה למדתם מהמלחמה באוקראינה?
"מאז 2006 לא ביצענו לחימה יבשתית משמעותית. אנחנו לא רוסיה והצד השני הוא לא אוקראינה, אבל פה יש תרחיש שאפשר ללמוד ממנו על איך נראית המערכה היבשתית. בתמונות שהגיעו מאוקראינה אפשר לראות טנקים רוסים עם כלובי ברזל שנועדו להגן עליהם מפני פצמ"רים שמפילים רחפנים.
"תהליך הלמידה הוא משני הצדדים. מי שמצליח לפני ותוך כדי לחימה לייצר תהליך למידה טוב יותר ומהיר יותר – הסיכוי שלו לנצח או להשפיע על תוצאות המערכה גבוה יותר בכמה סדרי גוד".
מה יקרה אם ביום פקודה חיילים לא יוכלו להגיע לבסיס בגלל שיבוש טכנולוגי או פיזי?
"אחת הבשורות שהביא הרמטכ"ל החדש עם התוכנית הרב שנתית החדשה הוא התפיסה של "מהסכין ועד הגרעין". כל הזירות שזורות זו בזו, ואנחנו מבינים את זה. אנחנו במלחמה עם אויב חכם ולומד וצריכים להיות חכמים טובים וללמוד יותר מהר ממנו. לכן בהקשר הזה אין לי תשובה על מה עושים, יש לי תשובה שמסתכלים על זה – על הכל. מה שמטריד אותך מטריד גם את צה"ל ומערכת הביטחון".
