בטרם החלה צעדת ההמונים במרחב הגדר העוטפת את עזה ניתן לומר כי התוצאה כרגע בעייתית לצה"ל: מספר אירועי גדר שאחד מהם היה חמור במיוחד, ריתוק של אלפי חיילים למרחב, ורמטכ"ל אחד שמגיע אישית לפקד על אירוע, שבפרקטיקה סגן-ניצב במשמר הגבול עם 500 שוטרים וכמה אמצעים יודעים להכיל בלי כל המעטפת הזו. המציאות הזו ממחישה שלמערכה יש שני צירים: הציר הצבאי והציר התודעתי.
בציר הצבאי, הגיוני לומר שצה"ל יעמוד במשימה – יהיו חיכוכים, ייתכן שגם אירועי אש ומעטפת, אך צה"ל יצליח למנוע הגעה של המונים לתוך שטח ישראל והעימות יסתיים במרחב הגדר. ייתכן שיהיו כאלו שיצליחו להיכנס לעומק טקטי של 1-2 ק"מ, אך בעומק השטח צה"ל יירט אותם וימנע הגעתם לאזורים בהם הם עשויים ליצור איום. צה"ל נערך תשתיתית ועם סדר כוחות נרחב, ובהקשר הזה ההפגנה של חמאס לא תגיע רחוק מידי.
ואולם, דווקא הציר השני מסתמן כבעייתי, עבור צה"ל כמערכת ועבור העומד בראשו – הציר התודעתי. ראשית, אירועי החדירה השבוע ערערו את ביטחון התושבים בעוטף עזה, חלקם אף התבטאו בנושא תוך שהם חשים פגיעה באמון, ממש כך. הסימן המעיד לעוצמת הפגיעה היא מספר המשפחות שאת ליל הסדר יערכו במקום אחר, כלומר לא בביתם.
מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהמשוואה שנוצרה כאן, שמול אזרחים יעמוד סדר כוחות של גיס צה"לי על כל יכולותיו הרגליות, משוריינות, אוויריות ועוד. צבא שנדרש להתמודד עם אתגרים בעומק שטחי האויב, נוכח איומי נ.ט, רקטות, ארטילריה כבדה ולוחמים שחלקם ברמת קומנדו. דווקא הסיטואציה הזו מגמדת את צה"ל, ולמעשה הופכת אותו ל"חכם על חלשים", וזה בדיוק מה שחמאס מעוניין להראות לעולם.
ומעל כל זאת, הפרסום לפיו הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט, בא לפקד אישית על האירוע – תמוה לחלוטין. מה המסר? הרי לא מדובר במג"ד שנתן לעצמו שבת לצורכי כוננות. חמאס הביאה לדרום את הרמטכ"ל, וריתקה אותו לגזרה תרתי משמע. המסר של דוגמה אישית הוא ברור, אבל מול מי ומול מה? בהסתכלות כוללת ההחלטה הזו מגמדת גם את הרמטכ"ל.
האפקט התודעתי, שגייסות ישראל בראשות הגרל הבכיר ביותר נעמדים מול אזרחים תמימים ונצורים – הושג כבר כעת. ואולם מה ניתן ללמוד מכך?
בכל תרחיש עתידי בו צה"ל יידרש להיכנס לרצועה הוא יעמוד בפני מבחן ההמונים – כניסה לעומק השטח תביא איתה חיכוך נרחב מול אזרחים. במידה והאזרחים נאמנים לחמאס, הם יוכלו ליצור קושי מול צה"ל ואתגר להפעלת היכולות הנרחבות שלו, במרכזן תמרון ואש קטלנית. חמאס במהלך הנוכחי עושה מולנו תצוגת יכולות, ומעניין יהיה לראות האם האזרחים ירימו את הכפפה.
המציאות ברצועת עזה לא פשוטה, וברור שהעומס הוא על האזרחים שחווים תסכול הולך ומתגבר. היינו רוצים לראות את התסכול הזה מופנה כלפי הריבון, שבמקום לאפשר להם חיי שגשוג, הוא מוביל אותם מדחי אל בכי.
למעשה אותו ריבון, חמאס, נותן להם הזדמנות להפנות את הזעם למקום אחר, לעבר ישראל, ולא ברור האם האזרחים האלו יענו לרעיון.
הצלחה של חמאס לגייס רבבות תהווה עבורו הישג תודעתי מרשים – תהיה זו הכרה בכוחו, וגם נשק ליום הדין. במידה וההמונים לא ייענו לרעיון, ניתן יהיה להכריז על הצלחה ישראלית רבתי ואם לא נידרש לירות כדור אחד – על אחת כמה וכמה. ה"משחק" הנוכחי הוא על תודעה, ועד היום לפחות זה לא היה הצד החזק של צה"ל.