השבוע בתום מסע בן שלוש שנים וחצי בחלל, צפויה החללית היפנית "היאבוסה-2" להגיע ביום שלישי הקרוב לאסטרואיד רְיוּגוּ. המשימה כוללת סקר בן שנה וחצי של האסטרואיד, הפגזתו בקליע גדול, שיגור נחתת מקפצת הכוללת מחשב מתוצרת ישראלית, ולבסוף השבת דגימות קרקע מריוגו לכדור הארץ.
ריוגו הוא גוף קרוב-ארץ בקוטר של כ-900 מטרים הנמנה עם קבוצת אסטרואידי אפולו, אותם אסטרואידים שמסלול ההקפה שלהם סביב השמש גדול ממסלול ההקפה של הארץ סביב השמש, ולכן אסטרואידי אפולו הם חלק מהאסטרואידים שעלולים להתנגש יום אחד בכדור הארץ.
ריוגו הוא אסטרואיד מסוג C העשירים בפחמן, בסלעים ובמינרלים, וכן בתרכובות אורגניות ובמים. לפי הסברה המקובלת, אסטרואידים מסוג C שפגעו בכדור הארץ הצעיר הם המקור העיקרי לאוקיינוסים שלנו. בנוסף, ייתכן שאסטרואידים אלו הם שסיפקו את אבני הבניין לחיים, בספקם תרכובות אורגניות. בסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) מקווים שחשיפת אוצרותיו של ריוגו תספק לנו הבנה טובה יותר של האבולוציה של מערכת השמש, של כדור הארץ ושל החיים עצמם.
החללית היפנית מכילה תותח קטן שישגר קליע נחושת במשקל שני קילוגרמים, ובמהירות שני קילומטרים לשנייה, במטרה ליצור מכתש באסטרואיד. זרוע רובוטית שתצא מחללית האם תאסוף מהמכתש דוגמיות קרקע במטרה להשיבן לכדור הארץ. בנוסף, חללית האם תשחרר שלושה רוברים, כלי מחקר קטנים שיקפצו על פני השטח של האסטרואיד, וכן מעבדה נייחת לניתוח הרכב הקרקע שמסוגלת לקפץ פעם אחת בשם "מסקוט" - שהמחשב שלה הוא מתוצרת "רמון צ'יפס" הישראלית.
עוד חדשות מהחלל? בערוץ הטלגרם שלנו
המחשב הישראלי מנהל את הנחתת, מפעיל את המכשירים השונים ומשדר חזרה את הנתונים לחללית האם – ומשם לכדור הארץ. לדברי פרופ' רן גינוסר, מנכ"ל החברה, "מדהים לחשוב שהמחשב שלנו יישאר שם על האסטרואיד, זה כמו דגל על הירח או על מאדים, אבל עוד יותר מאתגר. טיפוס על האוורסט הוא כאין וכאפס לעומת נחיתה על אסטרואיד, ומי יודע – אולי כורי אסטרואידים בעתיד ימצאו את הקופסה הקטנה שלנו ויחזירו אותה בשלום", אומר גינוסר.
פרופ' גינוסר מסביר כי "צריך להבין שהאתגר הטכנולוגי כאן הוא הקרינה הקוסמית. הרכיבים האלקטרוניים שלנו מופצצים על ידי קרינה קוסמית אדירה, הרבה יותר מכפי שלוויינים חווים בחלל הקרוב, וכמובן שאין מקום לתקלות. יש מחשב אחד, והוא צריך לשרוד מסע של שלוש וחצי שנים בחלל העמוק".
היאבוסה-2 תבלה שנה וחצי סביב האסטרואיד, כשהיא סוקרת את הרכבו, וצורתו ובדצמבר 2019 תצא החללית חזרה לכדור הארץ במסע שיארך עוד שנה וחצי. בדצמבר 2020 תשחרר היאבוסה-2 את מטענה היקר בכדור הארץ והחוקרים יוכלו לנתח את הממצאים, והם לא היחידים: חברות הזנק רבות היו מעוניינות לדעת אילו חומרים נדירים הוא מכיל. "עיני כל מחפשי הזהב והיהלומים והמתכות נשואות עכשיו ליאבוסה-2", מסכם פרופ' גינוסר.
רמון צ'יפס הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אף סיימה באחרונה את שלבי הפיתוח והייצור של שבב-מחשב לצורכי חלל המפגין יכולות עיבוד מהירות וחזקות, וישמש לעיבוד נתונים מהיר וחסכוני בלוויינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
