מהפכה טכנולוגית חדשה עשויה לשנות את כל מה שחשבנו על הדרך שבה לוויינים מקיפים את כדור הארץ. במקום להתרסק אל האטמוספירה כשהדלק שלהם נגמר, הלוויינים החדשים יוכלו לטוס במסלולם לנצח - כמו פרפטום מובילה (מכונת תנועה נצחית) בחלל.
כיום מקיפים את כדור הארץ כ-10,000 לוויינים במהירות של עד 27 אלף קמ"ש. כל אחד מהם נמצא למעשה בנפילה חופשית מתמדת, כאשר רק המהירות העצומה שלו מונעת ממנו ליפול בחזרה לכדור הארץ. אולם כעת מתחולל מרוץ מרתק לפיתוח דור חדש של לוויינים שיטוסו בגובה של 100-250 ק"מ בלבד - נמוך משמעותית מכל מה שהכרנו עד היום, באזור המכונה "מסלול ארצי נמוך במיוחד" (Very Low Earth Orbit - VLEO).
האוויר הופך לדלק
החידוש המהפכני טמון במערכת הנעה חדשנית המכונה ABEP (Air-Breathing Electric Propulsion). הלוויינים החדשים יאספו את האוויר הדליל שקיים בגובה הזה דרך מעין "דלי" בחזית הלוויין, יהפכו אותו לפלזמה באמצעות שדות חשמליים ומגנטיים, וישתמשו בו כדלק - ממש תוך כדי טיסה. חברת Kreios Space הספרדית כבר מפתחת אב טיפוס שהיא מתכננת להטיס עד 2026, וחברת Stellar Advanced Concepts הבריטית מקווה להציג הדגמה של הטכנולוגיה עד 2027.
לדברי המומחים, הגובה האופטימלי לטיסה הוא 200-250 ק"מ. בארה"ב העניין רציני במיוחד: משרד ההגנה האמריקאי השקיע יותר מ-20 מיליון דולר בתוכנית המכונה Otter, במסגרתה מפתחת חברת Redwire לוויין בשם SabreSat שיוכל לטוס במסלול נצחי ללא צורך בתדלוק.
"אנחנו מצפים שהשוק הגלובלי ללוויינים כאלה יגיע לכ-15 מיליארד דולר ב-2032", אמר ל-BBC אדריאן סנאר טחדור, המנכ"ל והמייסד-השותף של Kreios Space.
למה זה כל כך חשוב? הטיסה בגובה הנמוך תאפשר צילום ברזולוציה גבוהה במיוחד של כדור הארץ - יתרון עצום למעקב אחר שריפות יער, חקלאות וספנות. יתרון נוסף: בגובה הזה אפשר יהיה לשדר אינטרנט במהירות עצומה, ישירות לטלפונים הניידים שלנו.
אבל יש גם אתגרים: "זה לא דבר פשוט", אמרה ל-BBC ויקטוריה סמסון, ראש תחום ביטחון בחלל ב-Secure World Foundation. הלוויינים בגובה הזה רגישים במיוחד לפעילות השמש, שיכולה לגרום להתרחבות או להתכווצות של האטמוספירה - מה שדורש מעקב צמוד אחר "מזג האוויר בחלל".
הכתבה מבוססת על מאמר שפורסם ב-BBC
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו