בעוד שפגיעת האסטרואיד שהכחידה את הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנה ידועה היטב, לא כל ההכחדות ההמוניות בכדור הארץ נגרמו על ידי סלעי חלל. מחקר חדש מציע כי אירועים קוסמיים עתיקים, במיוחד פיצוצי סופרנובה, עשויים להיות הגורם להכחדות המוניות בכוכב שלנו.
מדענים חוקרים כעת את האפשרות שסופרנובות (פיצוצים של כוכבים גוססים) יכלו להשפיע על ההיסטוריה של החיים על כדור הארץ.
חוקרים זיהו שני אירועי הכחדה שהתרחשו בזמן זהה לעיתוי של סופרנובות "קרובות": ההכחדה של סוף תקופת הדבון, לפני כ-372 מיליון שנה, וההכחדה האורדוביציאנית, לפני כ-445 מיליון שנה.
ההכחדה של סוף תקופת הדבון השמידה כ-70% מכל המינים, מה שהוביל לשינויים במערכות אקולוגיות ימיות. באופן דומה, ההכחדה האורדוביציאנית נחשבת לאחראית להכחדת כ-60% מחסרי החוליות הימיים, ושינתה את החיים בימים. התאמת הזמנים מצביעה על קשר אפשרי בין סופרנובות "סמוכות" לכדור הארץ לאירועי ההכחדה.
"פיצוצי סופרנובה הם הפיצוצים החזקים ביותר ביקום. אם כוכב גדול היה מתפוצץ ליד כדור הארץ, ההשלכות היו הרסניות לחיים בכוכב שלנו. המחקר מציע שאירוע כזה התרחש בעבר", אמר ד"ר ניק רייט מאוניברסיטת קיל.
אחת האפשרויות לקשר בין הסופרנובות לחיים על כדור הארץ היא האפשרות שהפיצוצים ייצרו כמות כזו של קרינה שגרמה לדילול שכבת האוזון וחשפה את כדור הארץ לקרניים אולטרה-סגולות מזיקות וגשם חומצי, השפעות שהובילו לקריסה אקולוגית והכחדות המוניות.
כדי לחקור את תדירות האירועים הללו, צוות מחקר בהובלת ד"ר אלכסיס קינטנה ערך מפקד של כוכבים מסיביים מסוג OB הממוקמים ברדיוס של קילופרסק אחד מהשמש שלנו. הצוות בחן את הקצב שבו כוכבים אלה נולדים בגלקסיה שלנו, במטרה להבין באיזו תדירות מתרחשות סופרנובות קרוב לכדור הארץ.
למרבה המזל, אין כרגע צורך לחשוש מאסון כתוצאה מסופרנובה קרובה. לפי סימולציות סופרנובה במרחק של מעל 500 שנות אור לא תשפיע משמעותית על כדור הארץ שלנו. כוכבים כמו אנטארס וביטלג'וז, אף שהם מועמדים לפיצוצי סופרנובה, ממוקמים במרחק של יותר מ-500 שנות אור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו