"המוות הגדול": האירוע שכמעט הכחיד את כל החיים בכדור הארץ

לפני 252 מיליון שנים התרחש אחד מאירועי ההכחדה הגדולים ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ: "המוות הגדול". התפרצויות וולקניות עצומות באזור סיביר של ימינו פלטו כ-100 טריליון טון פחמן דו-חמצני לאטמוספרה במשך כמיליון שנים. אסון טבע זה הכחיד את רוב בעלי החיים על פני כדור הארץ, ומחקר חדש מראה כי הוא שינה גם באופן דרמטי את המערכות האקולוגיות שלו.

צוות בינלאומי של חוקרים השתמש במודלים אקלימיים ובמאובני צמחים כדי לקשור בין "המוות הגדול" לבין עלייה של 10 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת העולמית. עבודתם, שהתפרסמה לאחרונה בכתב העת Frontiers in Earth Science, מספקת תובנות על האופן שבו פליטות פחמן דו-חמצני מעשה ידי אדם עלולות לשנות את כדור הארץ באופן דרמטי.

החוקרים התמקדו בחמש תקופות זמן שונות המקיפות חלקים מתקופות הפרמיאן והטריאס. "המוות הגדול" מסמן את המעבר מתקופת הפרמיאן לתקופת הטריאס, ולכן הוא מכונה לעתים קרובות גם "הכחדת הפרמיאן-טריאס" (אגב, אם "טריאס" נשמע מוכר, זה משום שזו התקופה שבה הופיעו הדינוזאורים, שאבותיהם שרדו את "המוות הגדול").

"שינויים חוזרים ונשנים באקלים"

"החיים על פני כדור הארץ נאלצו להסתגל לשינויים חוזרים ונשנים באקלים ובמחזור הפחמן במשך מיליוני שנים לאחר גבול הפרמיאן-טריאס", אמרה מאורה ברונטי, החוקרת המובילה מקבוצת הפיזיקה היישומית במכון למדעי הסביבה באוניברסיטת ג'נבה.

ברונטי ועמיתיה העריכו את השינויים בשישה נופות (Biome) שונות (סביבות אקולוגיות ייחודיות) לאורך התקופות האמורות על ידי ניתוח מאובני צמחים וסימולציות ממוחשבות תחת תרחישים שונים של טמפרטורה ורמות פחמן דו-חמצני, ואז הצליבו את התוצאות.

באופן כללי, החוקרים גילו כי תקופת הפרמיאן הייתה קרה, לגבי תקופת האינדואן אין מספיק מידע (נדרש מחקר נוסף), ותקופות האולנקיאן והאניסיאן היו חמות הרבה יותר. "המעבר הזה ממצב אקלימי קר יותר למצב חם יותר מסומן על ידי עלייה של כ-10 מעלות צלזיוס בטמפרטורת האוויר הממוצעת של פני כדור הארץ", הסבירה ברונטי. ממצא זה תואם את הכמויות העצומות של פחמן דו-חמצני שההתפרצויות הוולקניות שחררו לאטמוספרה – ככל שרמות הפחמן דו-חמצני גבוהות יותר, כך כדור הארץ חם ולח יותר.

אזהרה חמורה

כצפוי, החוקרים מצאו כי הנופות השתנו באופן משמעותי במהלך מעבר זה. "נופות טרופיות לחות הופיעו באזורים הטרופיים, והחליפו נופות מדבריות שהיו דומיננטיות קודם לכן", הסבירה ברונטי. כלומר, מדבריות ליד קו המשווה הפכו לאזורים טרופיים ונופי טונדרה קרים יותר קרוב לקטבים הוחלפו ביערות ממוזגים יותר.

שינוי זה יוצר מסגרת פוטנציאלית ל"הבנת התנהגות של נקודות מפנה במערכת האקלים כתגובה לעלייה הנוכחית בפחמן דו-חמצני" הוסיפה ברונטי. "אם העלייה הנוכחית בימינו של רמות הפחמן דו-חמצני תמשיך באותו קצב, אנחנו נגיע לרמת הפליטות שגרמו להכחדה ההמונית בפרמיאן-טריאס בעוד כ-2,700 שנה".

בעוד שהחוקרים מזהירים כי נדרש מחקר נוסף כדי לאשר את תוצאותיהם, הרי שניתן לפרש את המחקר כאזהרה חמורה: בטווח הארוך מאוד, המשך פליטות אנושיות של פחמן דו-חמצני עלול לשנות את כדור הארץ באופן דרמטי יותר מאשר "המוות הגדול".