חוקרי מוח במרכז סיינסברי וולקום (SWC) באוניברסיטת קולג' לונדון חשפו מנגנון עצבי בעכברים שמאפשר להם להתגבר על פחדים אינסטינקטיביים. החוקרים חשפו את האזורים המדויקים במוח שמדכאים תגובות פחד. המחקר הובל על ידי ד"ר שרה מדרוס ופרופסור סוניה הופר.
בניסוי שנערך העכברים ברחו למחסה כאשר הוצג להם איום חזותי מתקרב, כמו צל מתרחב מלמעלה שמדמה צלילה של ציפור טורפת. האיום הורכב משלושה כתמים שחורים מתרחבים רצופים במשך שלוש שניות, גירוי שידוע ככזה שמעורר פחד אינסטינקטיבי והתנהגות בריחה. במהלך הזמן העכברים למדו להפסיק לברוח לאחר שלמדו שהגירוי אינו מזיק.
הצוות מיפה כיצד המוח לומד לדכא תגובות לאיומים נתפסים שמוכחים כבלתי מזיקים לאורך זמן, והדגים שהזיכרון של דיכוי זה מאוחסן בגרעין עצבי בשם vLGN.
"אנחנו יכולים לעקוף את התגובות האינסטינקטיביות האלה דרך ניסיון, כמו כשילדים לומדים ליהנות מזיקוקים במקום לפחד מהרעש שלהם. רצינו להבין את מנגנוני המוח שעומדים בבסיס למידה כזו" הסבירה מדרוס. היא הוסיפה שבני אדם נולדים עם תגובות פחד אינסטינקטיביות, כמו תגובות לרעשים חזקים או עצמים המתקרבים במהירות.
המחקר גילה שני מרכיבים מרכזיים בתהליך הלמידה: אזורים ספציפיים בקליפת המוח החזותית חיוניים ללמידה ראשונית, וה-vLGN מאחסן זיכרונות שנגרמים על ידי למידה זו. הלמידה מתרחשת דרך פעילות עצבית מוגברת בנוירונים ספציפיים ב-vLGN שמדכאת תגובות פחד.
"הממצאים שלנו יכולים לעזור להבין מה משתבש במוח כאשר ויסות תגובת הפחד אינו תקין במצבים כמו פוביות, חרדה, ופוסט טראומה" אמרה הופר.
המחקר התמקד בעכברים, אך הצוות מאמין שמשהו דומה כנראה מתרחש במוח האנושי, כיוון שאותו מסלול מוחי קיים בבני אדם. צוות המחקר מתכנן לשתף פעולה עם חוקרים קליניים כדי לחקור את המנגנונים המקבילים בבני אדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו