החוקרים משערים: ילדים בתקופת הקרח הלכו עם פירסינג בלחי

האנתרופולוג הביולוגי ג'ון וילמן מאוניברסיטת קוימברה מאמין שלפני כ-30 אלף שנה, בתקופת הקרח, אנשים באירופה נהגו לנקב את לחייהם וללכת עם פירסינג מעצמים שונים שהשאיר סימנים בשיניהם. לפי וילמן פירסינג שכזה מסביר דפוסים שנמצאו בשיניים של פריטים שאותרו מהתקופה, גם בבוגרים, גם במתבגרים וגם בילדים בני עשר. 

פריטים שהיו שייכים לתרבות שהתקיימה במרכז אירופה בין 25,000 ל-29,000 שנה לפני זמננו מציגים שחיקה חריגה בטוחנות, בקדם-טוחנות ובניבים, במיוחד בצד הלחי של השיניים. בכל פעם שארכיאולוגים מגלים קבורה מהתרבות הזו, הם מוצאים את דפוס השחיקה בשיניים.

הנושא הפך גם לכר פורה של מחקר שעסק בתעלומת השיניים השחוקות של בני התרבות המרכז אירופאית. "יש היסטוריה ארוכה של דיונים על השחיקה המוזרה בניבים ובשיני הלחי של האנשים האלה, אבל אף אחד לא ידע באמת מה גרם לשחיקה", הסביר וילמן, על פי Live Science.

המחקר של וילמן מציע כי השיניים השחוקות והצפופות של אנשי תרבות הפבלוביאן מצביעות על שימוש בפירסינג שעשוי היה לגרום לשיניים לזוז, בדומה לחבישת גשר שיניים "הפוך". 

העצמים בהם נעשה שימוש - חרוזים, מעצם, שנהב, עץ או אבן - הוחדרו לאזור השפה התחתונה או הלחי. 

כדי לחקור קשר אפשרי בין שחיקת השיניים ושימוש בפירסינג, וילמן בחן דפוסים בשיניים השחוקות. 

"נראה שהפירסינג הראשון נעשה בילדות מכיוון ששחיקה מתועדת בחלק משיני החלב" הוא ציין. דפוס שחיקת השיניים נמצא בכל המבוגרים, רוב המתבגרים, וחלק מהילדים בכל האתרים שנחקרו, כולל באתרים דולני, סטוניצה ופבלוב שכיום מצויים בשטח הרפובליקה הצ'כית. 

דרגת שחיקת האמייל באזור הלחי אצל מבוגרים הייתה גבוהה יותר מאשר בשיני ילדים, עובדה שמצביעה על הידרדרות מתמשכת במצב השיניים. חלק מהדגימות של אנשים מבוגרים יותר מראות צפיפות דנטלית, שוילמן מפרש כהשפעה של לחיצת הקישוטים כנגד השיניים לתקופות ארוכות.

וילמן העריך שהפירסינג שימש כסימן של שייכות חברתית וזהות אישית בקרב אנשי התרבות בתקופת הקרח. "השוני בשחיקת השיניים עשוי להיות קשור לבחירה אישית, ולחוויות חיים שונות שבגינן 'הרוויחו' פירסינג, כמו כמו סיום גיל ההתבגרות או נישואין" ציין וילמן.

אחת התיאוריות הקודמות על הסיבות לשחיקה הניחה שבני התרבות שמו אבנים קטנות בפיהם כדי להקל על צמא או לגרות הפרשת רוק. התיאוריה של וילמן מספקת הסבר מקיף יותר לדפוסי השחיקה שנצפו.

עד כה, לא נמצאו חפצים שזוהו כמתאימים לפירסינג המדובר בקברים. לפי וילמן הסיבה לכך היתה שימוש בחומרים מתכלים כמו עור ועץ.