מחקר חדש של אוניברסיטת רייכמן, בשיתוף המכון הגיאולוגי לישראל, חושף: הציבור הישראלי מעדיף התרעות מהירות יותר לרעידות אדמה - גם במחיר דיוק נמוך יותר.
מערכת ההתרעה הלאומית לרעידות אדמה בישראל "תרועה", נכנסה לפעילות ב-2022 והציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מתקדמות בעולם, המפעילות מערכות התרעה מוקדמות להתרעה מפני רעידות אדמה.
אולם, אחד האתגרים המרכזיים במערכות מסוג זה הוא האיזון בין מהירות לדיוק: התרעה מהירה עשויה להציל חיים, אך אם היא מתבססת על מעט נתונים, היא עלולה להיות שגויה ולהוביל להתרעות שווא ואף לפציעות מיותרות.
המחקר החדש, שנערך על-ידי ד"ר יונת צוובנר, מומחית להתנהגות צרכנים בבית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, בשיתוף ד״ר רן נוף וד״ר גוני בירן מהמכון הגיאולוגי לישראל, בדק את השפעת סוגיית הדחיפות מול הדיוק, תוך התבססות על ניתוח נתונים סטטיסטיים, פוטנציאל הפציעות במקרה של התרעה, וסקר רחב היקף של עמדות הציבור.
החוקרים מצאו כי בקרב כלל הנבדקים, רוב משמעותי של 63.1%, הביעו העדפה לאסטרטגיית התרעה שאינה שמרנית. באופן ספציפי, 32.8% רצו לקבל התרעה על כל רעידת אדמה שניתן לחוש בישראל ו-30.3% רצו התרעה על כל רעידת אדמה שניתן לחוש באזור מגוריהם.
הממצאים הראו עוד כי משתתפים שחשו את רעידות האדמה האחרונות שפקדו את ישראל במהלך השנים האחרונות הביעו העדפה חזקה יותר לאסטרטגיית התרעה לא-שמרנית - כלומר, "התרעה על כל רעידת אדמה שניתן לחוש בישראל". מבחינת נתונים מדובר 42.8% מהמשיבים לעומת 29.0% בקרב מי שלא חשו את הרעידה.
החוקרים בדקו גם האם עמדות הציבור יהיו שונות בנוגע לשאלה הזו על רקע פיזורם ברחבי הארץ, אולם התברר כי לא נמצאה השפעה מובהקת של מגורים באזורי עימות (שבהם התרעות טילים הן תכופות) על העדפת התרעות לרעידות אדמה. ממצא זה מצביע על כך שריבוי התרעות באזורי עימות אינו מפחית את הרצון לקבל התרעות לא-שמרניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו