מתעוררים בבוקר ומרגישים טוב? או יותר טוב מאתמול בלילה? זה לא מקרי. מחקר חדש ומקיף מאוניברסיטת קולג' לונדון מגלה שהבוקר הוא אכן הזמן שבו אנחנו מרגישים הכי טוב מבחינה נפשית, בעוד בחצות הלילה מצב הרוח שלנו נמצא בשפל. החוקרים, בראשות ד"ר פייפיי בו, עקבו אחר יותר מ-49 אלף משתתפים במשך שנתיים, ואספו קרוב למיליון תצפיות שחושפות את הקשר המפתיע בין הזמן לבין הבריאות הנפשית שלנו.
המחקר בחן מגוון רחב של היבטים, כולל תסמיני דיכאון וחרדה, תחושת אושר, שביעות רצון מהחיים, תחושת משמעות ובדידות. המשתתפים נשאלו שאלות ישירות כמו "עד כמה היית מאושר בשבוע האחרון?" ו"באיזו מידה הרגשת שהדברים שאתה עושה בחיים הם בעלי ערך?"
סופ"ש לעומת אמצע השבוע: פערים מפתיעים
בימי המנוחה (שבת וראשון באנגליה) נרשמה תנודתיות גדולה יותר במצב הרוח לאורך היום, בעוד שבימי העבודה המצב היה יציב יותר. בימי שני וימי שישי דווחו רמות גבוהות יותר של אושר ושביעות רצון מהחיים בהשוואה ליום ראשון. מעניין לציין שתחושת הבדידות נשארה יציבה יחסית לאורך כל השבוע.
המחקר גילה גם השפעה משמעותית של עונות השנה: בקיץ נרשמו הרמות הגבוהות ביותר של בריאות נפשית ורווחה אישית. לעומת זאת, בחורף נמדדו רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה ובדידות, ורמות נמוכות יותר של אושר ושביעות רצון מהחיים.
החוקרים מציינים שמספר תהליכים פיזיולוגיים משתנים לאורך היממה ועשויים להשפיע על בריאותנו הנפשית, כולל שינויים ברמות של מוליכים עצביים כמו דופמין וסרוטונין, הורמונים כמו קורטיזול, וסמנים דלקתיים. למשל, רמות הקורטיזול מגיעות לשיא זמן קצר לאחר ההתעוררות ויורדות במהלך היום, כשהרמות הנמוכות ביותר נמדדות בין 20:00 בערב ל-4:00 לפנות בוקר. עם זאת, הם מדגישים שההבדלים בין סוף השבוע לימי חול קשורים כנראה גם לגורמים אחרים, כמו סדר יום שונה ופעילויות שונות.
"הממצאים שלנו מצביעים על החשיבות של התחשבות בזמן, ביום ובעונה בתכנון ובמתן טיפולים", כותבים החוקרים. לדבריהם, המועד שבו נערכת הערכה של מצב נפשי עשוי להשפיע על התוצאות, ויש לקחת זאת בחשבון בתכנון הטיפול ושירותי התמיכה הנפשית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו