תגלית מדעית חדשה עשויה לשנות את הדרך שבה אנחנו מטפלים בחרדה: צוות חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל בניו יורק זיהה מסלול במוח שמאפשר להפחית חרדה ללא תופעות לוואי משמעותיות (במחקר על בעלי חיים).
במרכז המחקר עומד קולטן מוחי בשם mGluR2, המתפקד כמעין דימר (עמעם) המווסת את העברת האותות בין תאי עצב. מחקרים קודמים הראו שהפעלת הקולטן מפחיתה חרדה, אך פיתוח תרופות המבוססות עליו נתקל בקשיים בשל החשש מתופעות לוואי. הסיבה: הקולטן נמצא במעגלים מוחיים רבים, והתרופות שמכוונות אליו משפיעות גם על קולטנים דומים.
תקווה חדשה לטיפול בחרדה
באמצעות שיטות מתקדמות, הצליחו החוקרים לזהות שני מסלולים עצביים מרכזיים במוח המעורבים בחרדה. כדי לעקוב אחר המסלולים הללו, הם השתמשו בסמן מיוחד שנע לאורך תאי העצב ואפשר למפות את הקשרים ביניהם.
החוקרים פיתחו שיטה המאפשרת להפעיל את הקולטן באמצעות אור באזורים ספציפיים במוח. בבדיקת המסלול הראשון, הם גילו שהפעלת הקולטן אמנם הפחיתה חרדה, אך גם פגעה בזיכרון. "פגיעה זו בזיכרון עשויה להסביר את הליקויים הקוגניטיביים שנקשרים לחלק מהתרופות הנפוצות לחרדה", מסביר פרופ' לויץ.
התגלית המשמעותית הייתה במסלול השני: הפעלת הקולטן באזור באינסולה - חלק במוח המעבד תחושות פנימיות כמו דופק ונשימה - הפחיתה חרדה והשפיעה לטובה על התנהגות חברתית ודפוסי אכילה, וזאת ללא פגיעה כלשהי בתפקוד הקוגניטיבי. ממצא זה מצביע על כיוון מבטיח לפיתוח טיפולים חדשים נטולי תופעות לוואי.
"השלב הבא יהיה למצוא דרך לכוון למסלול הזה באופן סלקטיבי - כלומר, לא דרך הקולטן עצמו, מכיוון שהוא נמצא בכל מקום במוח", מסביר פרופ' לויץ. צוות המחקר כבר פועל בכיוון זה, ובמקביל משתמש בשיטה שפיתח גם לחקר סוגים אחרים של תרופות, כולל משככי כאבים ונוגדי דיכאון.
המחקר, שנתמך בחלקו על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש והמכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ בארה"ב, עשוי לסמן נקודת מפנה בהבנת המנגנונים המוחיים של חרדה ובפיתוח טיפולים יעילים יותר.
