לא ישנים טוב בלילה? זה משפיע עליכם באופן שלא הכרתם

זיכרונות של חוויות לא נעימות נוטים לחדור למודעות שלנו בתגובה לטריגרים שונים. בעוד שעבור רוב האנשים מדובר בהפרעה רגעית וחולפת, עבור אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית, זיכרונות אלה עלולים להיות חוזרים, חיים במיוחד ומטרידים. מחקר חדש, שנערך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק שבאנגליה, מספק הסבר אפשרי לתופעה זו ומדגיש את תפקידה החיוני של השינה בוויסות זיכרונות.

במחקר השתתפו 85 מבוגרים בריאים בגילאי 18-30. החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות: קבוצה אחת (42 משתתפים) ישנה לילה שלם במעבדת השינה, בעוד הקבוצה השנייה (43 משתתפים) נשארה ערה כל הלילה. בבוקר שלמחרת, המשתתפים עברו סריקות MRI תפקודי בזמן שביצעו משימה הבוחנת את יכולתם לשלוט בזיכרונות.

"הדחקה היא פונקציה חכמה מאוד של המוח שכן היא מחלישה את חיבור פיסות הזיכרון, ובכך מונעת מאיתנו לשחזר את התמונה המלאה של החוויה כשהיא מופעלת על ידי גירוי חיצוני", מסביר ד"ר סקוט קיירני, החוקר הראשי במחקר.

איך פועל מנגנון ההדחקה במוח?

במסגרת המחקר, המשתתפים למדו לזהות צמדים של פנים ותמונות רקע, כאשר חלק מהתמונות נשאו אופי שלילי (כמו תמונה של תאונת דרכים) וחלקן היו ניטרליות. לאחר מכן, בזמן שהיו בתוך סורק ה-MRI, הם ראו את תמונות הפנים במסגרות צבעוניות: עבור פנים במסגרת ירוקה הם התבקשו להיזכר בתמונת הרקע המשויכת, ועבור פנים במסגרת אדומה הם התבקשו למנוע מעצמם לחשוב על תמונת הרקע - כלומר להדחיק את הזיכרון שלה.

הממצאים היו מרתקים: המשתתפים שישנו טוב בלילה הראו פעילות מוגברת באונה הקדמית-צדדית הימנית (rDLPFC) - אזור במוח השולט במחשבות, פעולות ורגשות. לעומת זאת, משתתפים שלא ישנו התקשו להפעיל אזור זה. במקביל, בזמן ניסיונות ההדחקה, אצל המשתתפים שישנו נרשמה ירידה בפעילות ההיפוקמפוס - אזור במוח המעורב בשליפת זיכרונות - מה שמעיד על יכולתם "לכבות" את תהליכי השליפה שמובילים למחשבות חודרניות.

תפקיד מפתח לשנת REM

ממצא חשוב נוסף שעלה מהמחקר נוגע לתפקיד המיוחד של שנת REM (שנת החלום) בשליטה בזיכרונות. החוקרים גילו שככל שאנשים בילו יותר זמן בשנת REM, כך הם הצליחו להפעיל טוב יותר את האונה הקדמית-צדדית הימנית במהלך הדחקת הזיכרונות. ממצא זה מצביע על תפקיד אפשרי של שנת REM בשיקום המנגנונים המוחיים השולטים ביכולת למנוע מזיכרונות לא רצויים לחדור למחשבה המודעת.

"הממצאים שלנו חשובים במיוחד להבנת בעיות בריאות הנפש שכן ידוע שאנשים הסובלים מחרדה, דיכאון או PTSD מתמודדים גם עם קשיי שינה", מסכם ד"ר קיירני. "כעת, משיש לנו הבנה טובה יותר של המנגנונים במוח שיכולים לעזור להגביל זיכרונות ומחשבות שליליות, אנחנו יכולים לעבוד על טיפולים ממוקדים יותר ותרפיות התנהגותיות שיעזרו לשפר את השינה – וכתוצאה מכך לתמוך במוח במה שהוא הסתגל לעשות בצורה כה חכמה, ולאפשר לנו לנהל אורח חיים בריא יותר מבחינה נפשית".