נזירה בטבעות ברזל: תגלית נדירה בירושלים חושפת עדות מוקדמת לסגפנות קיצונית

שרידי אישה שנטמנה כשהיא כבולה ב-30 טבעות ברזל, התגלו במנזר ביזנטי עתיק בקרבת ירושלים. מדובר בעדות הארכיאולוגית הראשונה בעולם לתופעת הסגפנות הקיצונית בקרב נשים נזירות – תופעה שעד כה הייתה מוכרת רק מכתבים היסטוריים.

החוקרים מרשות העתיקות ומכון ויצמן למדע חשפו את הממצא הנדיר באמצעות טכנולוגיה חדשנית, המאפשרת לזהות את המין הביולוגי של הנקבר באמצעות ניתוח חלבונים מאמייל השן. הבדיקה הייתה הכרחית בשל מצבו הירוד של השלד, וחשפה כי הנזיר הכבול היה למעשה אישה.

"האישה התגלתה בקבר יחיד, שהוקדש לה מתחת לבימת הכנסייה לאות כבוד", מסבירים החוקרים זובייר עדוי, כפיר ארביב וד"ר יוסי נגר מרשות העתיקות. "היא הייתה כבולה ב-12 עד 14 טבעות סביב הזרועות או הידיים, ארבע טבעות סביב הצוואר, ולפחות 10 טבעות סביב הרגליים. לוחיות או דסקיות ברזל על בטנה, אשר חוברו אל הטבעות, הקנו לשלד שלה צורה של שריון".

האתר שבו התגלתה הנזירה שוכן כשלושה קילומטרים מצפון-מערב לעיר העתיקה של ירושלים, והוא זוהה כמנזר ביזנטי שפעל בין המאות ה-5 ל-7 לספירה.

חשוב להדגיש כי נשיאת טבעות הברזל הכבדות לא הייתה שיטת עינוי או ענישה שהופעלה על הנזירים והנזירות, אלא נעשתה מרצון. המקורות ההיסטוריים מצביעים על כך שזו הייתה אחת מהדרכים יוצאות הדופן בהן נהגו הנזירים – ומסתבר שגם הנזירות – לסגף את עצמם. התפיסה הרווחת באותה תקופה הייתה כי ככל שהאדם מתנזר מהנאות, ואפילו מענה את הגוף, כך הנפש עולה לגבהים רוחניים נשגבים.

תופעה נרחבת וקיצונית

לדברי מנהלי החפירה עדוי וארביב, "הנזירה היא ביטוי לתופעה שהייתה רווחת בקרב נזירים ביזנטיים בעת העתיקה, שאופייה היה אינדיבידואלי ואשר לוותה בקיצוניות מופרזת". הם מפרטים כי הנזירים כפו על גופם הרס ופגיעה עצמית במגוון שיטות: "בין שיטות העינוי המתוארות היו צומות ממושכים, כריכת שלשלאות ברזל ואביזרים שונים סביב הגוף או קשירת הגוף לסלעים, העמסת משקולות כבדות, קשירת הגוף והכנסתו למתקן כדי לכפות עליו עמידה ולמנוע ממנו שינה, כליאה עצמית והצטמצמות למרחב מחיה צר ומנותק".

החוקרים מציינים כי הגילוי החדש מחזק את ההבנה שהסגפנות הקיצונית החלה בצפון סוריה ובאנטוליה, התרחבה לאסיה הקטנה והגיעה למערב אירופה ובמקביל גם לכיוון דרום – לירושלים ולמצרים.

נשים במרחב גברי

ד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, מדגיש את חשיבות הגילוי בהקשר ההיסטורי והמגדרי: "הנזירות הסגפניות הן תופעה מרתקת. נשים אלו חיו ופעלו בסביבה גברית ופטריארכלית נוקשה, שהגבילה את צעדיהן. על מנת לקחת חלק באידיאלים הדתיים הנעלים של חיי הנזירות והסגפנות של אותה עת, אשר לרוב היו נחלתם של גברים בלבד, הן נאלצו – על פי המסורות והאגדות – להתחפש לגברים, וכך חיו עד מותן".

מהכתבים ההיסטוריים ידועות נשים רבות שהגיעו לירושלים, התיישבו בה ובסביבתה, וחלקן אף הקימו בה מנזרים. ייתכן ש"נזירת הטבעות" שהתגלתה היא נזירה שהגיעה לכאן מסוריה לאחר שהתוודעה שם לתופעה, או שמדובר בנזירה מקומית שאימצה את השיטה.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, מסכם: "מדובר בתגלית מרתקת, אשר תחייב המשך מחקר של חוקרי רשות העתיקות, כדי להבין טוב יותר את תפקידן של נשים בחיי הדת והנזירות באותה תקופה".