מחקר חדש הצליח לקבוע לראשונה תקופה מדויקת שבה נפגשו בני האדם המודרניים והניאנדרטלים - מפגש שהוביל למיזוג גנטי שחותמו ניכר בכל מי שחי מחוץ לאפריקה עד היום.
"אחרי שבני האדם המודרניים יצאו מאפריקה, הם נפגשו והתערו עם הניאנדרטלים", מסביר ד"ר ארב סומר מהמכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית, מוביל המחקר. "כתוצאה מכך, כ-2-3 אחוזים מהדנ"א של כל האנשים מחוץ לאפריקה כיום הוא דנ"א ניאנדרטלי".
תגלית בת 45 אלף שנה
את התגלית המשמעותית הזו עשו החוקרים בעזרת ניתוח גנטי של שרידי עצמות עתיקים שנמצאו בשני אתרים מרכזיים: במערת אילזנהולה בראניס, גרמניה, ובמערות קונפרוסי בצ'כיה, שם נמצאה גולגולת שלמה שכונתה "זלאטי קון". החוקרים גילו להפתעתם שהאנשים משני האתרים, המרוחקים כ-230 קילומטרים זה מזה, היו קשורים משפחתית.
באמצעות תיארוך פחמן של השרידים וניתוח של המקטעים הניאנדרטליים בגנום שנמצא בהם, הצליחו החוקרים לקבוע שהמיזוג הגנטי התרחש לפני 45-49 אלף שנה. הממצא המרכזי במחקר מראה שהדנ"א הניאנדרטלי שנמצא בעצמות העתיקות זהה לדנ"א הניאנדרטלי שכולנו נושאים היום. "המשמעות היא שכל בני האדם החיים כיום מחוץ לאפריקה הם צאצאים של אותה אוכלוסייה קדומה שהתמזגה עם הניאנדרטלים", מסביר ד"ר יוהנס קראוז מהמכון מקס פלנק.
המורשת הניאנדרטלית
המורשת הגנטית מאותו מפגש היסטורי ניכרת בנו עד היום. המחקר מראה שגנים ניאנדרטליים משפיעים על תכונות שונות כמו צבע העור והשיער וצורת האף. בנוסף, נמצא שגנים הקשורים למערכת החיסון ולחילוף החומרים, שמקורם בניאנדרטלים, עזרו כנראה לאבות אבותינו לשרוד ולשגשג מחוץ לאפריקה.
"הממצאים האלה מספקים לנו הבנה עמוקה יותר של החלוצים הראשונים שהתיישבו באירופה", מסכם ד"ר קראוז. "הם גם מלמדים אותנו שכל שרידי אדם מודרני שנמצאו מחוץ לאפריקה ושגילם עולה על 50 אלף שנה, מייצגים אוכלוסיות שונות שלא תרמו לאוכלוסייה העולמית של ימינו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו