לראשונה באזור ירושלים: נחשפו עדויות להשפעת מסע סנחריב על כלכלת ממלכת יהודה

נראה כי מסע העונשין המפורסם, המוכר מהתנ"ך וממקורות אשוריים, אשר במהלכו חרבו ערים רבות בשפלת יהודה, הותיר את עקבותיו בעקיפין גם בסמוך לירושלים • בחפירות של רשות העתיקות בשכונת מורדות ארנונה בירושלים נחשפו שרידים של שני מבני מנהל מתקופות עוקבות

הממצאים הארכאולוגים בירושלים. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

לראשונה: עדויות להשפעת מסע סנחריב על כלכלת ממלכת יהודה נחשפו בירושלים. בחפירות של רשות העתיקות בשכונת מורדות ארנונה התגלו עדויות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בימיו של המלך חזקיהו בימי מסע המלך האשורי ולאחריו. עד כה, עדויות למסע הענישה של מלך אשור בעקבות מרד יהודה בממלכה האשורית, היו ידועות רק משפלת יהודה. מהחפירות, אשר הסתיימו באחרונה, עולה תמונה, לפיה מבנה המנהל היהודאי הראשון שהתקיים במקום נחרב עד היסוד.

"גילינו שרידים של מרכז מינהל ממלכתי משמעותי מימיו של חזקיהו מלך יהודה - ואולי כבר מימי אביו, אחז". אומרים נריה ספיר, נתן בן-ארי ובנימין סטורצ'ן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "המרכז שימש בשליש האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס, ולאחר מכן נחרב לחלוטין. מבנה זה, נקבר במכוון תחת גל אבנים עצום, ועל גביו הוקם מבנה אחר, אשר חלש על השטחים החקלאיים שממזרח לשלוחת ארמון הנציב – רמת רחל, ונצפה למרחוק.

בגל האבנים שולבו אבנים מונוליתיות מהמבנה הקדום שנחרב. אנחנו מפרשים את השינוי הדרמטי הזה כאמירה של השלטון האשורי, אשר ביקש למסור מסר פוליטי-מדיני לסביבה ולהבהיר מי "בעל הבית" באמצעות החלפת מבנה המנהל וסדריו. האשורים עדיין היו מעוניינים בתוצרת ובמיסים שיהודה יכולה היתה לספק, ועל כן אפשרו את קיומו של המנהל היהודאי, תוך הכבדת העול הכלכלי על יהודה".

הממצאים בירושלים, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

הפעילות המנהלית של יהודה, כללה ריכוז וניהול מלאי של תוצרת מחקלאים שהעלו מיסים לממלכה, שהובאה בקנקנים - אולי גם כאגירה לימי מחסור. בנוסף, יוצר במורדות ארנונה יין, ואולי גם שמן זית. העדות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בארנונה לאחר מסע סנחריב, ניכרת מחשיפתם של טיפוסי טביעות חותם שונים המופיעים על גבי ידיות קנקנים שהתגלו בחפירה. טביעות אלה, מעידות על שלבים שלטוניים שונים.

מהמאה ה-8 לפנה"ס, התגלו עשרות טביעות חותם 'למלך' וכן 17 הנושאות שמות פרטיים בכתב עברי קדום. בין השמות על גבי טביעות החותם הפרטיות על הקנקנים מופיעים, בין השאר, השמות מנחם יובנה, פקח תברא, צפן עזריהו, יהוחל שחר. מי הם אותם אנשים? האם היו עשירי אותה התקופה - בעלי אחוזות ואדמות חקלאיות שהחזיקו שטחים חקלאיים גדולים והניעו את כלכלת הממלכה, או אולי בכירי הפקידות היהודאית? ממצאי החפירות בארנונה, אשר יפורסמו יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ' עודד ליפשיץ, מחזקים את ההשערה כי מערך הטביעות ה'פרטיות' - הנושאות שמות, קשור למערכת מנהלית קצרת מועד, אשר שימשה לפני מסע סנחריב כחלק מהכנות ממלכת יהודה בראשות חזקיהו למרד באשור, שבמהלכו הופסק תשלום המיסים לאימפריה האשורית.

"סיפורו בן אלפי השנים של העם היהודי", צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

מתחילת המאה ה-7 לפנה"ס לאחר מסע סנחריב, נחשפו עשרות רבות של ידיות קנקנים השונות מקודמותיהן נושאות טביעות למלך מהטיפוס המאוחר. שר המורשת, הרב עמיחי אליהו: ״מרגש מאוד לפגוש דרישת שלום מבכירי הממשל ומניעי הכלכלה היהודאית מלפני כ-2,700 שנה. התגלית המרתקת של רשות העתיקות מספרת את סיפורו בן אלפי השנים של העם היהודי, אשר למרות משברים ותקופות קשות מאוד, תמיד ידע לקום על רגליו, להיבנות מחדש ולצמוח".

טביעות החותם היהודאיות מחפירת רשות העתיקות בארנונה מוצגות - לראשונה לציבור, החודש במסגרת פעילויות החגים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר