באיירן מינכן אמנם זכתה באליפות שביעית ברציפות בחודש מאי האחרון אבל למרות האושר הגדול מעוד צלחת, קברניטי המועדון החליטו לבצע שינויים גדולים בסגל. הבווארים שנפרדו אחרי שנים ארוכות מאריין רובן ופרנק ריברי הוותיקים, החליטו להצעיר את הסגל וצירפו בין היתר את פיליפיה קוטניו ואיבן פרישיץ' בהשאלה ורכשו את בנג'מין פבאר, פייטה ארפ, מיקאל קויסאנס כשהרכש הגדול ביותר שהגיע ונחשב גם לגדול ביותר בתולדות המועדון, הוא מגן נבחרת צרפת, לוקאס הרננדז.
המגן שבעקבות המעבר הגדול מאתלטיקו מדריד, מחזיק בעול גדול על הכתפיים מבחינת הציפיות שיש עליו, ערך ראיון ב-DAZN הגרמני לקראת המשחק של באיירן מול טוטנהאם הערב (22:00) ודיבר על העובדה שהוא, אחיו תיאו (שמשחק במילאן) ואימו ננטשו ע"י אביו בגיל צעיר מאוד. אביו, ז'אן פרנסואה היה כדורגלן ששיחק בקריירה במארסיי, אתלטיקו וקבוצות נוספות.
הרננדז סיפר: "אמא שלי, אחי ואני הפכנו מיד אחרי הפרידה לטריו. תיאו ואני היינו כל הזמן רק עם הכדור, בבוקר, בצהריים ובערב. כל הזמן היינו משחקים. אחי הוא החבר הכי טוב שלי, אנחנו קרובים מאוד. מעולם לא הצלחתי להבין למה אבי נטש אותנו והלך ככה. לכן גדלנו עם אמא בלבד. היא חיה בשבילנו, עבדה בשבילנו ונתנה לנו כל מה שאפשר לבקש. רק אחרי שתיאו ואני הפכנו לכדורגלנים מקצוענים היא הייתה יכולה להישען מעט לאחור ולהירגע".
תיאו הרננדז, אחיו של לוקאס במדי מילאן // צילום: Gettyimages
עוד סיפר המגן שזכה אשתקד עם צרפת במונדיאל: "אמא שלנו אמרה שהם נפרדו ויום אחד בלי שום התראה הוא פתאום הלך ואנחנו לא שייכים אליו יותר. זה היה כמובן מורכב מאוד לחיות פתאום בלי אבא. אמא שלנו הסתגלה היטב וממש מילאה גם את התפקיד של אבא. לאחי ולי הייתה ילדות מורכבת, אבל יפה מאוד. לא ניסיתי ליצור קשר עם אבא שלי כילד. כשהייתי ילד רציתי כמובן לחפש ולדעת מה קרה. ככל שהזמן עבר חשבתי על זה פחות ופחות. חשבתי יותר על עצמי ועל החיים שלי כי הבנתי שהוא הלך בגלל שהוא לא אוהב אותנו. ואם הוא לא אהב אותנו, אז יותר טוב שהוא הלך".
למרות הכאב הגדול שחווה, הרננדז הדגיש כי היום הוא שלם עם מה שקרה: "אני עכשיו בן 23 ואז הייתי בן חמש או שש. הוא עזב לפני 16 או 17 שנה ומאז לא שמענו ממנו בכלל. אין לי מושג איפה הוא, מה הוא עושה ואם הוא אפילו חי או לא. בינתיים לי יש משפחה קטנה משל עצמי והעובדה שהוא לא יצר איתנו קשר בכלל מראה שאנחנו לא מעניינים אותו או שאין לו שום חשק להכיר אותנו. סבתא שלי עזרה לנו מאוד גם, היא תמכה בנו כלכלית כדי שנוכל לגור אצלה וללכת לבית הספר. בגלל זה אני אומר שסבא שלי הוא כמו אבא שלי וסבתא שלי היא האמא השנייה שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
