בנובמבר 1996 התבצע אחד החילופים המפורסמים בתולדות הכדורגל האנגלי. בחור בשם עלי דיה הצליח לשכנע את מנג'ר סאות'המפטון גרהאם סונס שהוא לא אחר מאשר בן דודו של ג'ורג' וואה, זוכה כדור הזהב מליבריה. צירוף מקרים הביא אותו לסגל הקבוצה למשחק מול לידס יונייטד, וכשמאתיו לה טיסייה נפצע בדקה ה-,33 דיה נשלח אל כר הדשא.
מהרגע הראשון ברור היה שהאיש לא קשור לענף. הוא התקשה לבעוט בכדור והצליח לבזבז מסירת זהב של אייל ברקוביץ', עד שבדקה ה-85 לסונס המובך לא נותרה ברירה והוא נאלץ להחליף את דיה המחליף, ששבועיים לאחר מכן שוחרר וחזר לשחק בליגות הלא-מקצועניות. את האירוע הביזארי סיכם לה טיסייה במשפט שנכנס לפנתיאון: "הוא התרוצץ על המגרש כמו במבי על קרח, זה היה קשה לצפייה".
בשבת האחרונה, שוב בסאות'מפטון, מחליף הוחלף. צ'לסי שיחקה בסנט מארי מול הקדושים, ואחרי שתמי אברהם נפצע בקרסול במחצית, תומאס טוכל שלח למערכה את קאלום הדסון-אודוי. ולמרות שהקשר בן ה-20 הוא שחקן נבחרת אנגליה מוכח ולא שרלטן שממציא אילן יוחסין, הוא שיחק 12דקות פחות מעלי דיה ביום ההיסטורי ההוא. 30דקות בלבד אחרי שנכנס והיה לא רע בכלל, הדסון-אודוי ירד חזרה לספסל מושפל ומורכן ראש.
הרשת, כמובן, סערה, וחיצים של ביקורות נורו על המנג'ר הגרמני. בספר החוקים הלא כתובים של הכדורגל מעטים הדברים שרומסים את הכבוד יותר מאשר להחליף מחליף שאינו פצוע, וטוכל עשה זאת בשקט נפשי מעורר פחד. "הוא איבד כמה כדורים והרגשתי שהוא לא מצליח להיכנס למשחק", הסביר הגרמני בסיום, "אולי לא הייתי הוגן, אבל הוא לא נתן את ההרגשה שהוא יכול להיות מכריע כמו תמיד".
לטוכל אין שום דבר אישי נגד הדסון-אודוי. אתמול הוא התראיין לאתר המועדון והסביר: "אין פה עניין מבחינתי. דיברתי איתו, דיברתי עם הקבוצה, והסברתי להם שדברים כאלה קורים בכדורגל". החילוף הזה, אם כן, הוא הדרך שבה הגרמני מציג את עצמו בפני שחקניו החדשים.
מי שכונה "דיקטטור" על ידי שוער מיינץ לשעבר היינץ מולר ו"לוקה ביחסי האנוש" על ידי זה של בורוסיה דורטמונד בעבר רומן ויידנפלר, השתמש בכבוד של הדסון-אודוי כדי להעביר מסר לפני הישורת האחרונה של העונה ולקראת חידוש ליגת האלופות הערב (22:00) מול אתלטיקו מדריד בשמינית הגמר. במקום לומר במילים שאף אחד לא מעל המועדון ושהדרישות שלו מכולם גבוהות כל הזמן, הוא ניער את פני השטח בציפייה לתגובה הולמת.
.jpg)
יש תוצאות, טובות
המאמן הגרמני אוהב למתוח את הגבולות הפיזיים והמנטליים של שחקניו. במיינץ הוא שינה מערך שש פעמים במשחק אחד, ובינתיים בצ'לסי הוא בעיקר משנה את השחקנים. לא רק חילופים של מחליפים, אלא גם שמירה על סודיות ההרכב עד הרגע האחרון.
בשבוע שעבר החזיר את קפה אל בין הקורות אחרי ארבעה חודשים בחוץ, ולמרות שהשוער הספרדי היה טוב - הוא חזר לספסל במשחק הבא. גם במגרש האימונים, כך מספרים, המנג'ר הגרמני מקפיד לבצע תרגילים שמטרתם לבחון כמה שיותר את היכולות הפסיכולוגיות של שחקניו.
כמאמין אדוק של תיאוריית "למידה דיפרנציאלית" שפותחה על ידי פרופ' וולפגנג שולהורן, טוכל דואג שהראש של שחקניו יעבוד לא פחות מאשר הרגליים. כנראה אחרי שבעה משחקים שכללו חמישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו, טוכל החליט שזה לא מספיק. "אני לא יודע אם המנג'ר צדק", התייחס לחילוף שחקן העבר ג'ו קול, "אבל אולי הדסון-אודוי יהיה אדיר נגד אתלטיקו מדריד ואז טוכל יצא גאון".
