ייתכן וג'ונתן דיוויד הוא החלוץ הכי לא מוערך בעולם. מאז שנת 2020, הוא לא מפסיק לכבוש שערים במדי ליל. כבר בעונתו הראשונה לאחר שנרכש מגנט הבלגית הוא סייע למועדון לזכות באליפות היסטורית אחרי עשור, המספרים שלו מדי עונה רק גדלים, הוא הפך ליקיר האוהדים ומקבל אינסוף שבחים מהתקשורת בצרפת. הקנדי שחגג בתחילת ינואר יום הולדת 25 כבש 102 שערים והוסיף 25 בישולים ב-214 הופעות במועדון, ובתחילת חודש ינואר הפך לשחקן שרשאי לנהל מו"מ עם כל קבוצה שחפצה בו, כיוון שבקיץ הקרוב החוזה שלו בליל יסתיים. הוא רוצה לבצע קפיצת מדרגה בקריירה - מקצועית וכלכלית - ועדיין, הקבוצות הגדולות משום מה לא חוטפות אותו.
גם בעונה הזו דיוויד מספק יכולת מרשימה, הוא מעורב ב-18 שערים ב-29 משחקים, מסייע לליל להתבסס בצמרת ליג 1 ולהיות בעמדה שמובילה לפלייאוף ליגת האלופות. הוא כבש את שער הניצחון על ריאל מדריד בצ'מפיונס, כבש צמד בניצחון החוץ על אתלטיקו מדריד, וגם אמש (שלישי) הוא כבש באנפילד, מה שלא הצליח למנוע הפסד למייטי רדס, ובכל זאת, ההרגשה היא שזה לא באמת מספק את הסקאוטים של מועדוני הפאר באירופה. למרות שהוא משחק ונראה כמו כוכב על פוטנציאלי, אין כרגע שום חדשות לגביו, בזמן שהאנשים שמכירים אותו טוב לא מבינים איך הוא טרם מצא את היעד הבא בקריירה שלו, איך למרות המחסור בחלוצים מסוגו בעולם הכדורגל, לא מדברים עליו מספיק. למה? כנראה שאלו הסיבות המרכזיות.
בכל שנה אחרת דיוויד היה נכנס לחלון החורף כאחד מהשחקנים החופשיים הנחשקים ביותר באירופה, אבל התחרות ב-2025 קשה מאי פעם. מוחמד סלאח, טרנט אלכסנדר-ארנולד ו-וירג'יל ואן דייק כולם חזק בכותרות. באיירן מינכן נאבקת להשאיר את יוזוע קימיך, אלפונסו דייויס (חברו לנבחרת קנדה) ולירוי סאנה שפוזלים גם הם לכיוונים אחרים וקווין דה בריינה עשוי לעזוב את מנצ'סטר סיטי אחרי תשע שנים, כך שדיוויד עם כל הכבוד לו, לא ממש נמצא בראש מעייני הכתבים ברחבי אירופה. "אני לא מקבל כל כך הרבה תשומת לב", הוא אמר בראיון ל"אתלטיק" בשנה שעברה. "אם אתה משווה אותי למשל לדיוויס, כשהוא בא לקנדה, יש אנשים שמחכים לו בבית המלון".
סיבה שנייה, שמזכירה לעיתים את הבעיה שיש לשחקנים ישראלים כדוגמת אוסקר גלוך, שדי נתקע בזלצבורג היא שהוא קנדי, וקנדה אמנם בעלייה אבל עדיין נחשבת למדינת כדורגל קטנה מאוד. דייוויד נולד בעיר ניו יורק אך עבר להאיטי עוד כשהיה פעוט, והיגר עם משפחתו לקנדה בגיל שש. האס של ליל אפילו לא התעניין בכדורגל באותו שלב ואהב פוטבול. דייוויד הצטרף למועדון באוטווה, בירת קנדה - גלוסטר הורנטס ב-2011 והתפתח עד שיצא ב-2018 לבלגיה. למרות שהסקאוטים רואים בו שחקן מרשים, בעידן הכסף הגדול של היום, הם שוקלים אם שחקן מקנדה יביא להם גם הכנסות צדדיות ממכירות, כמו שיביא שחקן ממדינת כדורגל גדולה יותר.
סיבה נוספת שכנראה משפיעה על היחס אל דיוויד היא העובדה שהוא שיחק בשנים האחרונות בצרפת. הוא אחד מהקורבנות הרבים מהדומיננטיות חסרת התקדים של פ.ס.ז'. זה לא משנה כמה טוב דיוויד, נראה שהוא וגם שחקנים אחרים לעולם לא יקבלו את הקרדיט המגיע להם כשהם משחקים בליגה שמוגדרת כליגה של קבוצה אחת. כריסטיאנו רונאלדו דיבר על הנושא הזה לא מזמן וחטף אש מלא מעט צרפתים, אבל המסר של הפורטוגלי הוא משהו שלא מעט אנשים חושבים, רק שהוא העז לומר זאת בקול.
דבר נוסף שעליו דובר לא מעט הוא על הריאיון שסיפק לפני כשנה דיוויד ואמר שחלומו הגדול הוא לשחק בברצלונה, במעין סימון לקטאלנים להיאבק עליו. "היא תמיד הייתה הקבוצה שחלמתי לשחק בה", הכריז. "כשאתה גדל ותומך בקבוצה, השאיפה שלך לשחק במדים שלה", אמר. אנשי מקצוע באירופה לא אוהבים ששחקן מצהיר על אהבתו לקבוצה מסיימת, בטח אם מדובר ביריבות גדולות שלה כדוגמת ריאל מדריד, שגם היא הייתה שמחה לקבל חלוץ מוכשר כמו דיוויד בלי לשלם עליו סכומי עתק.
לדיוויד יש את כל הכלים כדי להיות חלוץ מוביל גם בקבוצה גדולה ויש לו את היתרון הגדול שהוא שחקן חופשי. בזמן שחלוצים כמו ויקטור גיוקרש, ויקטור אוסימן ואלכסנדר איסק מוערכים יותר מ-100 מיליון יורו, דיוויד לא יעלה אגורה אחת לקבוצה שתגיע איתו לסיכום על תנאי החוזה שלו, מה שמעורר את התהייה הגדולה בנוגע לעיכוב במציאת היעד הבא שלו. מה שבטוח הוא, שאם דיוויד בסוף ייתקע וימצא את עצמו חותם על חוזה חדש בליל בניגוד הגמור לציפיות, זו תהיה בושה למערכת הסקאוטינג של המועדונים הגדולים.
