בוקר קריר עם גשם אירופי חיכה למשכימי הקום בדיסלדורף, אבל כפי שאפשר היה לנחש זה לא באמת יעצור את התיירים שבאו ליורו מלצאת לרחובות. שם, רואים כמה אוהדי אנגליה שעושים את דרכם לתחנת הרכבת כדי להגיע לגלזנקירשן למשחק נבחרתם מול סרביה, כמה סקוטים, וכמובן אוסטרים וצרפתים שמתכוננים כבר מעכשיו למשחק ביניהם מחר (שני) בעיר.
באזור העיר העתיקה אלשטאט אני פוגש חבורה של צרפתים שמן הסתם נמצאים במצב רוח טוב בבר שנקרא "דר שפיגל" כמו שמו של אחד העיתונים הפופולאריים בגרמניה. אחד מהחבורה הוא רפאל, בן 31, תושב פריז שכמובן יהיה ביציע מחר ויתמוך בטריקולור שמועמדת כמובן לזכייה בטורניר. לרפאל יש סימפטיה לפ.ס.ז' אבל הקבוצה שלו היא בכלל ארסנל. "כשהייתי ילד היה להם את כל הצרפתים ואת העונה בלי ההפסדים, אז התאהבתי בהם".
מבחינת רפאל הדחה בחצי הגמר תיחשב למקובלת בעיני הצרפתים. "אין ספק שאנחנו רוצים לזכות, אבל זה ספורט, אי אפשר לדעת מה יהיה וגם תלוי אם נודח מול מי זה יהיה, ביורו הקודם הודחנו מול שווייץ בפנדלים, אז זה היה כישלון גדול".
אני כמובן שואל אותו על קיליאן אמבפה. הייתי חייב להבין אם בעיניים שלו השחקן הטוב בעולם היום באמת שחצן כמו שרואים אותו או שהוא אליל מקומי לא רק בעיר האורות. "אני לא חושב שהוא שחצן, הוא פשוט מאוד בטוח בעצמו ויודע מה הוא רוצה, אז אנשים חושבים שהוא שחצן. אני בטוח שהמעבר לריאל מדריד יעשה לו טוב. הוא יזכה בליגת האלופות, יוריד מעצמו את המשימה הזאת מהראש ואנשים יתחילו יותר להעריך אותו".
סוגייה נוספת שהעליתי מול רפאל היא כמובן זימונו של אנגולו קאנטה לסגל אחרי היעדרות של כשנתיים ולאחר ששיחק בעונה החולפת בערב הסעודית.
רפאל לא אהב את המעבר של הקשר החביב לנסיכות מהמזרח התיכון אבל יכול להבין אותו וגם את דידייה דשאן. "אנגולו היה צריך להישאר באירופה אבל אפשר להבין גם את העניין של הכסף. מהבחינה של הנבחרת? הוא צריך לפתוח ב-11. הוא מנוסה, הוא יכול לתת שקט לילדים והוא מכיר מצויין את דשאן, חוץ מזה שיש לנו גם הרבה פציעות בעמדה הזו".
אגב, בסמוך לבר שבו ישבו הצרפתים יש שווארמה על שמו של שחקן העבר לוקאס פודולסקי. הבעלים מן הסתם טורקי ועושה כבוד לחלוץ ששיחק גם בליגה הטורקית. הלאפות פה לא מפסיקות לצאת ואני חושב לעצמי שאם הבשר טעים כמו האהבה שפודולסקי קיבל כשלבש את מדי המנשאפט, שווה להשקיע במנה.
