"בעל, אבא, סבא. נתגעגע אליך כמו משוגעים, זה יהיה קשה אך ננסה להסב לך גאווה". במילים המרגשות הללו נפרד יורדי קרויף מאביו יוהאן, שהלך לעולמו ביום חמישי האחרון בגיל 68.
לצד תמונה של אביו, צירף מנג'ר מכבי ת"א שיר לזכרו שמסתיים במילים "אלוהים לקח אותך אליו כדי להוכיח לנו שהוא לוקח את הטובים ביותר". כמו כן, יורדי ובני משפחתו פירסמו הודעה שבה נכתב: "נגע לליבנו לגלות שיוהאן היווה השראה לכל כך הרבה אנשים. אנחנו רוצים להודות לכל הרופאים שהיו לצידנו עד לרגע האחרון".
קשה היה למצוא עין אחת יבשה בהולנד בסוף השבוע האחרון. הפרידה מגדול שחקני המדינה היתה טוטלית ומרגשת. היא כללה טקסים, כתבות והעלאת זיכרונות, וסחפה אחריה מדינה שלמה וגם הרבה מאוד אנשים מחוץ לגבולותיה. הרגע העוצמתי מכולם הגיע בדקה ה־14 של משחק ההכנה בין הולנד לצרפת באמסטרדם ארנה, שבקרוב ישנה את שמו ליוהאן קרויף ארנה. כל הנוכחים באיצטדיון - החל מאחרון האוהדים ועד ל־22 השחקנים על הדשא - קפאו במקום וכיבדו את קרויף בדקה של מחיאות כפיים. זה היה רגע טהור ונטול ציניות, אקט מצמרר ומרגש. ברקע התנוסס שלט גדול ועליו הכיתוב "יוהאן, תודה" - מילה אחת שאומרת הכל. אירוע דומה התרחש במשחק האימון של פיינורד, הקבוצה שבה סיים קרויף את הקריירה המקצוענית, ובמשחקה של קבוצת הנערים של אייאקס.

"אני לא יכול להאשים את ההתרגשות שלנו מהטקס כסיבה לפתיחה הרעה", אמר מאמן נבחרת האורנג' דני בלינד, שברגע שהשעון סגר 14 דקות הנבחרת שלו מצאה עצמה בפיגור 2:0. לו קרויף היה בחיים הוא בוודאי היה מתאכזב מהכדורגל האנמי שהציגה הנבחרת שלו בדקות האלה, אולם כניסתו של ממפיס דפאי העירה את ההולנדים, שחזרו למשחק והשיגו שוויון במחצית השנייה. המילה האחרונה היתה של בלייס מאטווידי ונבחרת צרפת, שניצחה 2:3, אך לכולם היה ברור מה מטרתו העיקרית של הערב הזה. "זה היה טקס מקסים, ומגיע ליוהאן קרויף טקס שכזה", סיכם מאמן צרפת דידייה דשאן.
היום, יממה אחרי המשחק, נפתחו שוב שערי האמסטרדם ארנה, אך הפעם עבור אלפי הצופים שרצו להיפרד מהאגדה בפעם האחרונה. על הדשא הוצבה תמונתו של קרויף מימיו כשחקן במועדון, ובקדמתה נשזר המספר 14 בצבעי אדום־לבן. ראשונים לכתוב בספר הזיכרון היו שחקני העבר של אייאקס, ובהם אדווין ואן דר סאר, מארק אוברמרס וסיאק סווארט. באותו הזמן בדיוק, תורים דומים החלו להיווצר מחוץ לקאמפ נואו, שפתח את אולם הטקסים שלו לזכר ההולנדי. גם שם הוצבה תמונתו של קרויף, ששימשה מוקד עלייה לרגל עבור אנשי המועדון בהווה ובעבר. אחד המבקרים היה נשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס שאמר: "אנשים כמו קרויף לא צריכים למות. הוא שינה את הכדורגל, הזיכרון שלו יישאר לעד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו