כששתי הקבוצות שמוליכות את הטבלה, מחזיקות בהגנה ובהתקפה הטובות בליגה ומחזיקות כנראה גם במאמנים הטובים ביותר נפגשות, אפשר להכריז בפה מלא שהמפגש בין ליברפול למנצ'סטר סיטי הוא משחק עונה אמיתי. וכמה מחכים בממלכה לקרב אמיתי על התואר - זהות האלופה מוכרעת בשלב מוקדם מאוד בעונה מאז עונת 13/14, כשגם אז ליברפול וסיטי נאבקו ביניהן על התואר, עם אותה החלקה מפורסמת של סטיבן ג'רארד ששלחה את צלחת האליפות למנצ'סטר ואת יושבי יציע "הקופ" למרר בבכי על עזיבתו של הקפטן את מועדון ילדותו ללא התואר עליו חלם.
כבר בפתיחת העונה הנוכחית סומנה ליברפול כמי שיכולה ללכת הפעם עד הסוף ולהאבק על התואר עם מנצ'סטר סיטי. התכולים הציגו בעונה שעברה כדורגל בלתי עציר, עם עונת אליפות שבה נופצו שלל שיאי פרמיירליג, כולל שיא שערי זכות ונקודות ליגה, ולמרות זאת - על גדות נהר המרסיסייד נשבו רוחות של חילופי שלטון קרובים. הסיבות לאופטימיות נובעות מהריצה הנהדרת של הקבוצה החל מחודש ינואר. המירוץ לאליפות המקומית שהסתיים מוקדם ואפשר לאדומים להתרכז בליגת האלופות, מפעל שאותו אוהבים במיוחד בעיר, והקבוצה הציגה כדורגל התקפי מהפנט שנעצר רק בגמר מול מלכת המפעל, ריאל מדריד.
ההתקפה הכי טובה היא הגנה
אז מה הוביל לשינוי? ראשית, הרכש בחוליית ההגנה, שנראתה כמכשול האחרון שעומד בין ליברפול לקריאת תיגר אמיתית על התואר. בינואר האחרון חתם באנפילד וירג'יל ואן-דייק, שעסקת העברתו בתמורה ל-85 מ' אירו היא הגדולה בהיסטוריה עבור בלם. ההולנדי הוא לא רק אחד מהטובים בעולם בתפקידו, אלא גם מנהיג שהופך את חבריו לטובים יותר. ואן-דייק מוביל חוליית הגנה צעירה ביותר לצדם של ג'ו גומס (21), רוברטסון (24) ואלכסנדר-ארנולד (20), כשיחד איתו בהרכב סופגת הקבוצה 0.62 שערים בממוצע למשחק בליגה, לעומת 1.17 שערים - כמות כפולה כמעט, בלעדיו. באופן אירוני, דווקא באמצעות חיזוק ההגנה הצליחה ליברפול להפוך את ההתקפה שלה לקטלנית יותר: כששחקני החלק ההתקפי - ויינאלדום, מאנה, פירמינו וסלאח, לא חוששים מכך שקבוצתםעלולה לספוג, הם יכולים להניח למשימות ההגנתיות ולהתמקד ביצירת כאוס בהגנת היריבה, כיאה לפילוסופיית המשחק של קלופ.
ואן דייק. הסוד של ליברפול בהגנה // צילום: איי.אף.פי
התאבון נפתח
הריצה הפנטסטית של האדומים והנגיעה בתואר האירופי הציתה תקוות לא רק בקרב האוהדים, אלא גם אצל הבעלים האמריקאי של הקבוצה, ג'ון הנרי. הנרי ביצע בקיץ מספר צעדים משמעותיים כדי לנסות ולהפוך את הריצה מסיום השנה שעברה לעונה שלמה של כדורגל איכותי והתקפי, כזה שיקרא תיגר על הקבוצה ההיסטורית של פפ גווארדיולה. ראשית, הוא השאיר באנגליה את הסטאר הגדול, מוחמד סלאח - ששמו נקשר בקיץ לריאל מדריד, מועדון שמעטים הם אלה שמסרבים לו. בנוסף, הוחתמו שורה של שחקני רכש מצוינים שנועדו לתת לליברפול את העומק מהספסל שהיה כה חסר לה: כעזר לנגדו של ואן-דייק צורף אליסון בקר, שוער נבחרת ברזיל שניפץ בשעתו את שיא ההעברות עבור שוער. אליסון החליף בתפקיד את לוריס קאריוס, שוער סביר שנתן הופעת בלהות באותו גמר מול ריאל מדריד. הויתור על קאריוס חשוב גם ברובד המנטלי - עם לכתו "נפטרה" ליברפול מסמל ההפסד באותו גמר בקייב וההגנה הפכה חומה בצורה.
יחד עם אליסון הגיעו נאבי קייטה הצעיר מרד בול לייפציג ופאביניו שנרכש ממונאקו, והשניים הפכו גם את חוליית הקישור לכזאת שמתאימה לקבוצת A class אירופית. לתמהיל צירפה ליברפול גם את שרדאן שאקירי, שכיכב בסטוק ובנבחרת שוויץ במסגרת המונדיאל ברוסיה, ולפתע לקלופ יש לא מעט אופציות מהספסל כדי לשנות מומנטום במהלך המשחק, עוד בעיה שנחשפה בעונה שעברה.
ועד עתה, זה נראה מצוין. ליברפול וסיטי מגיעות למשחק הזה מהמקומות הראשונים בטבלת הליגה. שתיהן אוחזות בהגנה הטובה ביותר, סיטי היא גם הכובשת המצטיינת בליגה וליברפול מיד אחריה. גם אם צוללים לניתוח סטטיסטי מתקדם יותר אין עוררין על כך שמדובר בשתי הקבוצות הטובות ביותר עד עתה בפרמיירליג: xG - אחד מהמדדים החשובים ביותר בכדורגל המודרני הוא כזה שמעריך כמה שערים הקבוצה הייתה "שווה" בכל משחק. איך זה קורה? כל בעיטה שנבעטת לשער מוכנסת לתוך אלגוריתם חכם שמיד משווה אותה לעשרות אלפי בעיטות דומות: ממיקום זהה, עם לחץ זהה משחקני ההגנה ותוך התחשבות בשאלה האם מדובר ברגל החזקה של הבועט. סיכויי ההבקעה מתורגמים לציון שבין אפס לאחת, כש-0.34 xG מתאר בעיטה שהסיכוי להבקיע אותה הוא 34%. כשמסתכלים על נתוני ה-xG העונתיים של סיטי וליברפול מוצאים שהן הקבוצות שמייצרות את מצבי ההבקעה האיכותיים ביותר, ויתרה מכך - גם אלו שמגבילות את היריבות לבעיטות מעמדה לא נוחה.
משחק העונה - גם על הקווים
המפגש בין סיטי לליברפול הוא לא רק קרב בין שתי הקבוצות באנגליה, אלא גם בין שני המאמנים הטובים בליגה. פפ גווארדיולה הוא גאון כדורגל, אין איש שיערער על כך, אך כשהוא פוגש את קלופ משהו משתנה. השניים כבר התחרו במסגרת מקומית בגרמניה, כשקלופ ובורוסיה דורטמונד התחרו מול באיירן רוויית המשאבים של פפ. למרות שדורטמונד הגיעה מעמדת נחיתות ואיבדה את האליפות המקומית פעם אחר פעם לפפ, במפגשים הישירים בין הקבוצות היה זה קלופ שיצא לרוב עם ידו על העליונה. מעטים הם המאמנים שמחזיקים במאזן היסטורי חיובי מול הספרדי, וקלופ נכלל ברשימה: מתוך 14 המשחקים בין השניים קבוצותיו של הגרמני ניצחו בשמונה, כשמשחק אחד הסתיים בשוויון. איכשהו, גם אם הקבוצות של קלופ איכותיות פחות לאורך זמן, במצ'-אפ הספציפי מול פפ והטיקי-טאקה, סגנון הכדורגל הגרמני מנצח.
קאריוס. עם לכתו ליברפול נפרדה מ"סמל" ההפסד מהגמר מקייב // צילום: רויטרס
גם בעונה שעברה, את ההפסדים המשמעותיים היחידים שספגה סיטי היא נחלה מידיה של ליברפול: במפגש הליגה הראשון הרחקה מעוררת מחלוקת של מאנה הפכה משחק שיוויני לתבוסה מוחצת, אך בסיבוב השני ליברפול הצליחה להנחיל לסיטי הפסד ליגה ראשון. ברבע גמר ליגת האלופות הוגרלו השתיים אחת מול השנייה, כששני המשחקים מסתיימים בניצחונות אדומים ומכוונים חצים רבים מהתקשורת אל שאלת הקמפיינים האירופים של גווארדיולה.
כשכדורגל וסטטיסטיקה נפגשים
מה עובד לקלופ טוב כ"כ? אם לספרדים יש טיקי-טאקה, לגרמנים יש "גגנפרסינג": שיטת המשחק הגרמנית המודרנית שקלופ הוא נושא הדגל שלה. השיטה מבוססת על שני נתונים סטטיסטיים. האחד: מרבית השערים נכבשים תוך שמונה שניות מהרגע שבו הקבוצה משיגה את הכדור. כך שחקני ההתקפה מגיעים בתנופה ועם הפנים לשער ויכולים לתפוס את הגנת היריבה מחוץ לעמדות; המחקר השני קובע שהסיכוי הטוב ביותר לחטוף את הכדור הוא בתוך שש שניות מהרגע שבו איבדת אותו, מאותם טעמי חוסר מוכנות של היריבה. אם מחברים את שתי הנחות המוצא האלה יחד מקבלים כדורגל על סטרואידים: קבוצה שעובדת בקצב רצחני כדי להשיג את הכדור ומיד להגיע איתו למצב בעיטה. הכדור אבד? הרוטינה מתחילה מחדש. כך נראה הכדורגל של ליברפול העונה.
העונה, הוסיף קלופ לקלחת ההתקפית של הקבוצה שלו מימד נוסף, גם הוא מונחה סטטיסטיקה: מצבים נייחים. המונדיאל ברוסיה שימש כנקודת השיא של הטרנד ויחד עם כניסת השימוש בשופט וידאו (VAR) האמיר אחוז השערים שמובקעים ממצבים נייחים ל-43%. אל הליגה האנגלית שיפוט הוידאו טרם הגיע, אך כבר כיום אחד מכל שלושה שערים מובקע כתוצאה מנייחים. הקבוצה הטובה בליגה בביצוע שלהם? ליברפול, שכובשת כך שישה מ-14 שעריה. עוד פרמטר "חכם" שבו המרסיסיידרס נמצאים מעל הממוצע.
אגווארו. מנצ'סטר סיטי, ביחד עם ליברפול מייצרת את מצבי ההבקעה המסוכנים ביותר בליגה // צילום: gettyimages
כפי שאפשר לצפות מכדורגל מונחה סטטיסטיקה, השיטה עובדת. הליגה הגרמנית נמצאת בפריחה בעשור האחרון עם כדורגל התקפי וסוחף והשיטה נראית כקריפטונייט של שיטת המשחק הספרדי, מה שמסביר את המאזן במפגשים הפנימיים בין קלופ לפפ.
מנצ'סטר סיטי לועגת למספרים
ודווקא על רקע ההצלחה של הכדורגל ה"נכון" של קלופ ניתן להעריך עוד יותר דווקא את פפ. הסטטיסטיקה דורשת כדורגל ישיר ומהיר? פפ מביט עליה בזלזול וצוחק כל הדרך למקום הראשון. הקבוצה שלו מחזיקה בכדור במספרים שמתקרבים ל-70%, מתעקשת להכריע את היריבות באמצעות התקפות ארוכות ומסודרות שכוללות הנעת כדור מרגל לרגל. כמו שאפשר לנחש, בגזרת הנייחים סיטי נמצאת הרבה מתחת לממוצע: 19 אחוזים בלבד מהשערים שלה מובקעים כתוצאה מהם.
ההתעקשות של פפ על סגנון המשחק שלו, בלי להיכנע לאופנות, ראויה להערכה. היכולת שלו לייצר דרך סגנון המשחק הזה את הקבוצה שהציגה בעונה שעברה את הכדורגל הטוב בעולם היא כבר אמנות. פפ כאילו מתעקש, באופן ג'נטלמני משהו, שלא לתפוס את היריבה עם המכנסיים למטה: הקבוצה שלו מניעה את הכדור לאט, נותנת ליריבה להתארגן, שואלת אותה: "מוכנים?" ואז כובשת. וכובשת, וכובשת וכובשת.
המשחק באנפילד הוא קרב תרבותי: משחק במסגרת הליגה האנגלית ובו קרב סגנוני בין כדורגל ספרדי לגרמני. מאבק בין סגנון "נכון" סטטיסטית לכדורגל "לא נכון", אך כזה שמבוצע במיומנות מושלמת. וכמו בכל מפגש תרבויות, אין באמת מנצחת ומפסידה. המנצחים הם האוהדים, שצפויים לקבל משחק מענג.
גווארדיולה. כשהוא פוגש את ליברפול, משהו משתנה // צילום: איי.אף.פי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
