בסוף השבוע האחרון, עולם האופניים הישראלי זכה לרגע היסטורי כאשר מיכאל יעקובלב, רוכב אופני המסלול בן ה-24, השיג מדליית כסף יוקרתית באליפות אירופה שנערכה בבלגיה. ההישג יוצא הדופן הזה מסמן את המשך ההתקדמות של יעקובלב בזירה הבינלאומית ומציב אותו כאחד מהשמות הבולטים בתחום לקראת המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028.
יעקובלב התחרה במקצה הספרינט היוקרתי, שם הצליח להעפיל עד לגמר לאחר סדרת קרבות מול הרוכבים הטובים ביותר באירופה. בגמר פגש את האלוף האולימפי ההולנדי, הארי לבריסן, שהתברר כיריב קשוח. למרות הפסד 2:0, יעקובלב רשם הישג יוצא דופן כשהפך לישראלי הראשון שזוכה במדליית כסף באליפות אירופה באופני מסלול.
עד 2022 יעקובלב ייצג את רוסיה, אך בעקבות המלחמה באוקראינה קיבל החלטה משמעותית לעלות לישראל ולהתחרות תחת דגלה. המעבר לא היה פשוט, אך התמיכה מהוועד האולימפי הישראלי ואיגוד האופניים המקומי אפשרה לו להמשיך להתחרות ברמות הגבוהות ביותר.
"ישראל היא הבית שלי עכשיו, ואני גאה מאוד לייצג את הדגל הזה", אמר בעבר בראיונות. המעבר למדינה החדשה לא האט את קצב ההתקדמות שלו, והוא כבר הספיק לזכות במדליית ארד באליפות אירופה הקודמת, וכסף באליפות העולם ב-2024, לפני ההישג הגדול השנה.
עם מדליית כסף היסטורית גם באליפות היבשתית, יעקובלב מכוון כעת הכי גבוה שאפשר – לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028. ענף אופני המסלול הישראלי עדיין בחיתוליו בזירה הבינלאומית, אך יעקובלב הפך לתקווה הגדולה ביותר למדליה אולימפית ראשונה בתחום.
"זה הישג אדיר בשבילי ובשביל ישראל", סיפר יעקובלב בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "הרגשתי נהדר לאורך כל האליפות ואני יודע שזה רק צעד בדרך להישגים גדולים יותר. אני ממשיך לעבוד קשה ביחד עם המאמן שלי אולג לוגונוב, המלווה אותי לאורך כל הקריירה ויש לי כמובן את התמיכה של האיגוד והוועד האולימפי.
"זאת מדליית כסף ראשונה שלי באליפות אירופה, מעולם לא זכיתי בכזאת. זאת גם המדליה החמישית שלי באירועים הגדולים במקצים האולימפיים. זו התקדמות גדולה עבורי ואני מרגיש את ההתקדמות שעשיתי".
מה הסיבות המרכזיות לכך?
"אני עכשיו קרוב יותר ויותר לרמה הגבוהה ומתמודד כל הזמן עם הרוכבים הכי טובים בעולם. ככל שאני יותר מתחרה מולם, אני מצליח להבין אותם ולומד עוד מהם. אני מתאמן כל הזמן בארץ, אבל גם עושה מחנות אימונים, כמו לפני התחרות הנוכחית בפורטוגל. היתה לי עונה קשוחה עם אליפות העולם בסוף שנה שעברה וכמעט לא היה לי זמן לנוח, אבל אני נהנה מזה, זה פשוט ממכר".
בגמר התמודדת מול הארי לבריסן, אלוף אולימפי מטוקיו 2020 ופריז 2024, ויש לו המון תארים באליפויות עולם ואירופה, אפשר לנצח אותו?
"לבריסן רוכב ענק, אולי מעולם לא נראה רוכב ספרינט כמוהו. לא יודע האם הוא יודע כמה תארים יש לו. הרבה שנים לא מצליחים לנצח אותו או אפילו להתקרב לכך, כמו מייקל פלפס או יוסיין בולט של אופני המסלול. משנת 2019 הוא לוקח כל תואר. אני אנסה לנצח אותו. במידה וזה יקרה ואשיג ניצחון כזה, זה כמו לזכות במדליית זהב באולימפיאדה".
מה למדת מההתמודדות מולו, ואילו תובנות תיקח להמשך הקריירה?
"אני לומד את הטקטיקות שלו, אנחנו מנתחים כל פעם את הוידאו מולו, עובדים קשה כדי לנצח אותו".
כשאתה עומד על קו הזינוק מול רוכבים כמו הארי לבריסן, מה עובר לך בראש? האם יש רגעים שבהם הלחץ משתלט עליך?
"תמיד יש לחץ לפני כל תחרות, אבל על קו הזינוק זה גם תלוי מול מי מולך ואיך התוכנית שלנו מולו. במקצה הקיירין זו טקטיקה שצריכה להיות מול שישה רוכבים שזה קצת יותר מסובך, אבל כל רגע התוכניות יכולות להשתנות ואז צריך למצוא תוכנית חלופית.
"אני עובד גם עם פסיכולוגים איך להתכונן ואיך להיות מרוכז. כמובן הרבה דברים יכולים לעבור באותו רגע בראש, אך צריך להתרכז במטרה כדי לנצח ומה שאני צריך לעשות וכמו שאומרים בעברית – גם להיות קצת 'חוצפן'".
איך אתה מתמודד עם הפחד מכישלון? האם היו מקרים שבהם הרגשת שהלחץ פגע לך בביצועים?
"אין לי ממש פחדים. מניח שלכל ספורטאי יש קצת את הפחדים שלו, אבל צריך לדעת להתמודד מולם, איך לנהל את המחשבות שלך, להילחם נגדם ולהביא רק למחשבות טובות, כדי שיוכלו לעזור לך".
האם אתה מרגיש שמדליית כסף זה לא מספיק? עד כמה הרצון לנצח בכל מחיר משפיע עליך מנטלית?
"ברור שאני תמיד רוצה את מדליית הזהב. תמיד מכוונים לשם, אבל עדין מדליית הכסף זה הישג גדול וזה משהו שאפשר להתגאות בו, לחגוג קצת ואז להמשיך להתאמן ולהשתפר".
זו המדליה השלישית שלך באליפויות אירופה, והשנייה כישראלי. כיצד אתה מרגיש לגבי ההישג הזה?
"למען האמת, עכשיו יש לי יותר מדליות כישראלי ממה שייצגתי את רוסיה. זה כבוד גדול בשבילי לייצג את ישראל, אני גאה בזה. מקווה שבפעם הבאה כולם ישמעו בזכותי את ההמנון על הפודיום".
האם אתה מרגיש לחץ להיות "הפנים של הענף" בישראל, או שזה משהו שאתה מקבל אותו בשמחה?
"ספורטאים גדולים בישראל עם הישגים גדולים כמו האלוף האולימפי בגלישה תום ראובני, ארטיום דולגופיאט שיש לו שתי מדליות אולימפיות, הם יותר מוכרים ממני, אבל כמובן אני מרגיש את זה. אני מייצג את המדינה וכולם מאחוריי. זה עוזר לי ואני מודה לכולם על התמיכה, ביחד עם הספונסרים שלי וסילבן אדאמס".
עם המדליה הזו הציפיות ממך רק יעלו. איך אתה מתכוון להתמודד עם זה, במיוחד לקראת המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס?
"אני מבין את זה. צריך לא לרדת ברמה ולהמשיך לעבוד, אבל זה מה שבחרתי. אני אוהב את סגנון החיים הזה".
רוצה להקדיש למישהו את המדליה? אולי לחטופים שחזרו כמו עופר קלדרון שפגשת אותו בערב הגאלה של הענף?
"כמובן. לכל החטופים שעדין מוחזקים בשבי החמאס ולעופר קלדרון שממש ריגש אותי. גם עכשיו שהייתי בבלגיה עקבתי אחרי החדשות מהארץ, צפיתי גם במראות הקשים של החטופים שחזרו מאוד רזים. ממש קשה להבין מה הם עברו, זה פשוט נורא. אני מקווה לראות את כולם חוזרים לישראל כמה שיותר מהר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו