המשלחת הישראלית לאולימפיאדת פריז 2024: הפעם זה הרבה יותר מספורט
כבר הרבה שנים שישראל היא כמו עצם בגרון של הספורט העולמי, מלחמת חרבות ברזל רק חידדה את זה • הגורל זימן שהמשחקים האולימפיים בבירת צרפת נופלים על השנה הקשה ביותר שהמדינה שלנו עברה אי פעם • ניצחון או הפסד הם לא כל הסיפור, אלא הרבה מעבר לכך
ארטיום דולגופיאט ב-7 באוקטובר. יותר גדול מכל ניצחון או הפסד. צילום: AP
ישראל היא כבר הרבה שנים כמו "עצם בגרון" של עולם הספורט. מהבחינה הזאת, מלחמת חרבות ברזל לא שינתה יותר מדי – זה תמיד היה שם. מאז שהצטרפנו לאירופה אחרי שבאסיה לא רצו אותנו, כל תחרות של הספורטאים שלנו קשורה באבטחה אינסופית, בכאב ראש למארגנים ובתקווה שנסתלק מאזור התחרויות כמה שיותר מהר.
מלחמת חרבות ברזל כן חידדה את זה, והמשחקים האולימפיים בפריז מביאים את הנושא הזה לקצה. זו השנה הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, והספורט מן הסתם נדחק לשוליים. הגורל סידר את זה שתחרות הספורט הגדולה ביותר בתבל תתקיים באותה שנה "שישראל תהיה בה במלחמה", כפי שהזהיר דובר צה"ל.
הג'ודוקא האולימפי פיטר פלצ'יק בביקור פצועים באיכילוב. קרדיט: דוברות איכילוב
הספורטאים הישראלים ייצאו לתחרות הזאת במקום שבו לא ממש מתים עלינו, ויתחרו לא רק על המזרן או באולם הספורט אלא גם ביציעים העוינים ובמארגנים שישמחו להוריד מעצמם את כאב הראש שנקרא אבטחה של המשלחת מישראל. ינצחו או יפסידו ספורטאינו המצטיינים - זה לא מסתכם רק בכך, אלא בהרבה מעבר לזה. עצם הנוכחות של הספורטאים והספורטאיות שלנו בעיר האורות תהיה כבר ניצחון גדול נגד החושך שניסה לכבות את האור שלנו.
ילחצו לכם את היד או לא, ישרקו לכם בוז או לא, אולי אפילו יבזו את שירת "התקווה" אם תצליחו לזכות בזהב - כל זה לא משנה. אתם מגיעים למשחקים הללו עם אקסטרה־מוטיבציה וכזאת שלא קיימת במדינות אחרות זולת האוקראינים שמבינים מה עובר עליכם. 200 יום לפני, תתרכזו קודם כל בהשגת הקריטריון. כל מה שיקרה אחרי יהיה רק בונוס.
