מחר תיפתח בתל אביב אליפות אירופה בג'ודו. אירוע השיא של הג'ודו המקומי, שממבט ברשימת המשתתפים והמשתתפות בו נראה שלא הביא לכאן את הצמרת העולמית, ימשוך בשלושת ימי התחרות יותר מ־10,000 צופים לגני התערוכה, כי אנחנו הישראלים אוהבים הצלחות ואוהבים גיבורים, ובג'ודו יש כאלה.
חתן השמחה הוא יו"ר האיגוד משה פונטי בן ה־63, שכבר מזמן רצה לפרוש, אבל כמו כל עסקן ספורט טוב בישראל משתמש בקלישאה "ביקשו ממני להישאר". פונטי רצה לזמן לאליפות את ולדימיר פוטין, אבל ענייני לו"ז ושאר פוליטיקות מנעו מנשיא רוסיה וחובב הג'ודו תמונה עם אורי ששון. כך או כך, פונטי, שהקריירה שלו כג'ודאי הסתיימה אחרי 47 שניות באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, הפך למאמן שהצמיח אלופים וליו"ר שהצליח להדיח את האחים קוואז - פעם עודאי וקוסאי של ענף הג'ודו, הבלתי ניתנים להכנעה. עכשיו, אחרי שכבש את ריו והפך את אנשי משרד הספורט לטלרים שלו, הוא מכוון לכך שאליפות אירופה תהיה רק הכנה לאירוח אליפות העולם בשנים הקרובות. בתנאי כמובן שהכל יתוקתק כמו שצריך בשלושת הימים הקרובים.
משה פונטי הוא היום האיש הכי חזק בספורט האולימפי בישראל?
"זה אתה אמרת, ואם אמרת יש לזה סיבות. למה אמרת את זה?"
אומרים שאתה נכנס למירי רגב למשרד והיא שואלת כמה לרשום בצ'ק.
"מירי הפכה לחברה שלי ואני גאה בזה. היא חברה שלי כי הראיתי הישגים והצלחות, ורק אחר כך באתי לבקש כסף, לא לפני כמו שהרבה עושים. משרד הספורט מימן 80 אחוזים מאליפות אירופה, וזה בסדר גמור".
פונטי עם אריק זאבי. היו זמנים // צילום: אלן שיבר
מתוך 11 מיליון להוציא מימון של 9 מיליון זו עבודה יפה, אתה עסקן צמרת.
"אני לא עסקן, אל תקרא לי עסקן. אני עובד, ותאמין לי שאני מקבל פניות מכל כך הרבה איגודים שרוצים שאהיה היו"ר שלהם ואעשה סדר. תן לי את איגוד ההתעמלות ותוך זמן קצר אני עושה שם סדר, בלי בעיה בכלל. אני אומר לאירה ויגדורצ'יק: 'תאמני, ושום מילה על פוליטיקה. רק לאמן, אני אדאג לך לשאר, את תהיי בשקט'. תאמין לי, זה ייפתר בקלי קלות".
במה נבדל הג'ודו הישראלי משאר הספורט בארץ?
"הג'ודו בישראל הוא אוטופיה. אולי אין תרבות בישראל, אבל יש תרבות ג'ודו. אתה יודע מכמה מקומות בארץ פונים אלי כי הם רוצים לפתוח חוגי ג'ודו אבל אין להם מורים? הביקוש גדול מההיצע. עכשיו אני עובד על פרויקט של החדרת הג'ודו ללוח השעות של תלמידי בית הספר היסודי. אני יכול לממן את זה, אשלם למדריכים רק שיבואו ללמד. כולם רוצים ג'ודו ואני מפעיל ג'ודו במגזר הבדואי ותורם מה שצריך למי שצריך".
בוא נדבר קצת על אריק זאבי ואליס שלזינגר.
"בשביל מה? הם לא רלוונטיים כרגע".
אתה תמיד עונה את זה, ואז אומר "אני יודע את האמת". אולי פעם אחת תיתן את הגרסה שלך? בוא נתחיל עם שלזינגר, שמעלה טענות קשות לגביך ואתה לא עונה.
"קודם כל, האמת נראתה לכל העולם בריו. ראינו מי לקחה מדליה, אז זו התשובה הכי טובה. דבר שני, אין לי סיכוי בסיפור הזה מבחינה תדמיתית. באה בחורה צעירה, בלונדינית, עם קוקיות ובוכה עם דמעות לתקשורת. יש לי סיכוי להתמודד עם זה? העדפתי ואני עדיין מעדיף להראות שצדקתי על המזרן".
אליס שלזינגר תוכל לאמן אי פעם בנבחרת ישראל?
"אם היא תצליח כמאמנת להצמיח ספורטאיות ולהראות שיש לה את היכולות, למה לא? הדלת פתוחה לכולם, אבל קודם הם צריכים להוכיח את עצמם".
פונטי. הראש תמיד חייב להיות בג'ודו // צילום: דני מרון
הדלת פתוחה גם בפני אריק זאבי, שלטענתו הודח מנבחרת הקדטים?
"בוודאי. כשזאבי יחליט שהראש לו רק בג'ודו הוא יודע שהדלת לנבחרת פתוחה, אבל ממתי הראש של אריק היה רק בג'ודו? אני לא חושב שמישהו יכול להצליח בג'ודו או בכל ספורט אם הראש שלו לא רק בזה, מהבוקר עד הערב. ככה מצמיחים אלופים וככה הופכים למאמנים טובים".
"ג'רבי תהיה חלק מהאיגוד"
הטלפון של פונטי לא מפסיק לצלצל, אבל את הטונים הגבוהים הוא שומר למאמן נבחרת הנשים שני הרשקו ולמאמן נבחרת הגברים אורן סמדג'ה. הוא צורח עליהם כמו משוגע, מנופף בידיים ואז מנתק ומחייך: "אלו שני הבנים שלי, הילדים שלי. כל אחד עם אופי אחר, אבל כל כולם בג'ודו, רק ככה מצליחים".
למה לא הצלחתם לשמור על ירדן ג'רבי לעוד קמפיין אחד, לנסות להביא מדליה בטוקיו?
"ירדן היתה גמורה נפשית, כל הסיפור מול שלזינגר לא היה קל עבורה. אבל מה הבעיה? תן לי שטל פליקר יזכה במדליה בטוקיו ויפרוש אחרי זה, אחיה עם זה בשלום. להגיד שכולם פורשים אצלנו זה ממש לא נכון. אורי ששון פרש? שגיא מוקי פרש? אין לך מושג איזה מאמץ מנטלי עובר על האנשים האלה".
על ג'רבי תצליח לשמור קרוב אליך, שתישאר לפחות מאמנת?
"אל תדאג, ירדן תישאר בג'ודו ותהיה חלק מאיגוד הג'ודו".
בסופו של דבר אתה בענף שמחלק ארבע מדליות, וכולם חוגגים כאן על המדליה הרביעית, כי במדינה שלנו מדליה היא חזות הכל.
"נכון, וזה עצוב אבל ככה זה. אליפויות עולם, גרנד סלאמים, שוב דבר לא נחשב, ההצלחה והכישלון הם רק מדליה אולימפית וזה בגלל העיתונאים. מתי בפעם האחרונה אתה או החברים שלך הייתם באימון בווינגייט וראיתם אותנו או את הספורטאים? אתה מזלזל בקלות במדליה הזאת שמושגת".
זה לוקש שאתם מוכרים לציבור שלא מבין הרבה בג'ודו מאז המדליה של יעל ארד. מחלקים בענף שלכם כמות מדליות סיטונאית.
"ועדיין אתה לא יכול להשוות את הג'ודו לשום ענף בספורט הישראלי מבחינת ההישגים והעומק שלו, התשתית שאנחנו בונים, כמות הילדים והילדות, ודרך העבודה שלנו מוכיחה את זה. אתה יכול להמשיך לזלזל כמו החברים שלך, שאם עובר שבוע בלי שאחד מהם ירד עלי אני מרגיש לא טוב עם זה. הכי ישמח אותי שיעשו לי חרצוף ב'ארץ נהדרת'".
ששון עם סמדג'ה. לא לבנות על מדליות? // צילום: אי-אף-פי
תגיד, אפשר להתפרנס מג'ודו?
"יש לך ילד או ילדה שעושים ג'ודו?"
בן.
"אתה משקיע 250 שקלים לחודש לחוג פלוס מינוס? תכפיל בכמות הילדים, בכמות בתי הספר ובכמות הימים. מדריך מצוין לוקח הביתה משכורת יפה מאוד, הרבה מעל הממוצע במשק. מי שרוצה ורציני מתפרנס מג'ודו. אחרי ריו האולמות מפוצצים בילדים וילדות, אני יכול להגיד לך כבר עכשיו את מי סימנתי לפריז 2024, במיוחד נערות".
אתה מצטייר כאדם כוחני, שאוהב לריב ולהיכנס לתאקלים - מהמאבטחים של השב"כ ועד התקשורת, כל היום מלחמות.
"אני הולך עם הצדק שלי והאמת. אתה, בימים הראשונים של האולימפיאדה ירדת עלינו ובסוף הבאנו שתי מדליות. כשאני מנהל מאבקים אני קודם כל חושב אם מעירים לי מקצועית, ואז אני מזכיר לעצמי שהכסף הציבורי הוא דבר שצריכים לשמור עליו בחרדת קודש. לדוגמה, יש תקציב לאוכל גם לאליפות אירופה בישראל. אורן ושני באים אלי ורוצים עוד תקציב, כי מדובר בג'ודוקות.
"אלו אנשים שאוכלים הרבה והם רוצים את הטוב ביותר עבור הספורטאים שלהם, אבל אני מסתכל להם בצלחת. ככה אני, מה לעשות? הכסף שאני מנהל הוא לא של אבא שלי, הוא יותר חשוב מזה, הוא של הציבור".
יהיו מדליות באליפות אירופה?
"ממש לא בטוח. ואם לא יהיו אז זה לא כישלון, כי עבורנו התחרות הזו היא עוד תחרות לקראת טוקיו 2020, וגם כי אנחנו רוצים להראות לכל מי שצריך שאנחנו יכולים לארגן גם אליפות עולם - שאותה אני כבר אקח ליד אליהו, ככה שהצד הארגוני לא פחות חשוב.
"אני מאוד אשמח למדליה מול קהל ישראלי, אני רק מקווה שכשהג'ודוקות שלנו יתחרו מול קהל כל כך גדול, הם יידעו לקחת את התמיכה הזו לדבר טוב ולא שזה יעורר לחץ".
אליס שלזינגר. "הדלת פתוחה לכולם" // צילום: גטי אימג'ס
תגובות. זאבי: "פונטי תמך בהישארות שלי, אז אני לא מבין מאיפה זה מגיע. אימנתי את נבחרת הנוער במשך ארבע שנים, על פי עדותו ולדעת רבים בהצלחה גדולה. בשלב מסוים אף ויתרתי על חלק משכרי כדי שגל יקותיאל שאימן יחד איתי יוכל להישאר בתפקידו. הייתי מחויב לנבחרת הנוער לחלוטין. בכל טיסה לחו"ל ספגתי הפסד כספי, וזה לא מנע ממני לרצות להיות שם.
"אהבתי את העבודה עם הנערים ולכן השיקול הכלכלי לא היה פקטור. לשיטתו הייתי אמור לחכות ללא מעש עד לאימון הנבחרת כדי להוכיח שג'ודו הוא כל חיי? הטיעון החדש הזה הוא רק כדי לשוות למה שקרה איתי מימד של שיקול מקצועי. ברור לכולם למה אני לא באיגוד הג'ודו. אני לא נוטר טינה ומאחל הצלחה לספורטאים באליפות אירופה, זה הכי חשוב".
את תגובתה של שלזינגר לא ניתן היה להשיג עד לשעת סגירת הגליון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
