כבר המון זמן, מכל הבחינות, מברברים בערוץ הספורט על מכבי תל אביב ביורוליג, על אף שהעונה האירופית כבר עמוק בגארבג' טיים. ברביעי שעבר, יום המשחק לפרוטוקול בברצלונה, הוקדשו לו כמעט ארבע שעות. הן התפרסו לאורך כל היום - כאילו מדובר בפיינל פור לפחות - בסיוע צוות השליחים המורחב: ניב רסקין, עפר שלח וגור שלף. או בשמם המתבקש: "שלישיית מה גמור".
זה החל כבר בשעה 12:40. שלושתם ניצבו ברחוב כלשהו בברצלונה, והועלו לשידור בתוכנית "חמש באוויר". הדיווח נמשך קרוב ל־13 דקות, ושלף אפילו אמר: "כולם יודעים שהסיכויים אפסו".
אז למה זה מעניין? "שלום־שלום לכם מברצלונה!" צהל בפומפוזיות המוכרת רסקין, במהדורה המוקדמת של "חדשות הספורט". לצידו עמד צמד השי"נים באותה קרן רחוב, ופצח בחפירות. מהאולפן בהרצליה הצטרף לדיון ליאור אליהו. ב־20:30, שעה לפני הפתיחה, נפתח "האולפן המיוחד", ורסקין דקלם: "בעונה שבה העפלה לפלייאוף כבר מזמן הפכה לבלתי אפשרית, מכבי ת"א מחפשת שבוע אחרי שבוע סיבה להילחם".
מי כמונו בנויים למלחמות בהמשכים? ביחד נתפדח. הפעם הצוות כבר קדח מהאולם, ומהארץ הצטרף הכתב עמרי מנהיים. שעה שלמה הם פטפטו, כי כשמכבי ת"א "מחפשת סיבה להילחם", חשוב שגם הצופים יילחמו. בטחנות מוח. זה נגמר בעוד תבוסה 100:71, שפתחה את מהדורת הלילה של "חדשות הספורט", לרבות פוסט־מורטם של שלח ושלף. מייד אחר כך, ב"יציע העיתונות", עסקו אליהו, איתי שכטר, עמיחי שפיגלר ויהונתן כהן בחליבת לילה של הלימון הסחוט.
למחרת נדדו שלושת מלאכי השרת צפונה, לקראת באסקוניה בערב שבת, ודיווחו לשלל תוכניות הקשקשת. "אנחנו במלון של מכבי תל אביב", עדכן בהתרגשות רסקין. למה? מה יש להם לחפש שם? אפילו לא בלובי, על אף שמדובר בלוביסטים. "מכבי צריכה לעלות מחר בשביל לשחק הכי טוב שהיא יכולה", ניתח שלח בתובנה גאונית.
מכבי שוב הפסידה. אז מה ההצדקה לעיסוק סביב השעון סביב כלום? את התשובה ניתן אולי למצוא לאו דווקא בקלישאות שרסקין, שלח ושלף אמרו, אלא במה שלבשו. בכל אותם שידורים - ברחוב, במלון ובאולם - הופיעו שלושתם בבגד שבחזיתו מותג אופנה, כאילו זה סמל המועדון שמעסיק אותם. השיא היה במשחק עצמו, כששלושתם עטו ז'קטים עם סיכה מנצנצת של המותג בדש. במקביל פורסמה באתר "ספורט 5" כותרת ענקית - "ישיר: אולפן נאוטיקה לקראת באסקוניה – מכבי".
מדוע שדר שמחשיב עצמו לעיתונאי, פרשן שאמור להיות מקצוען נטו, וח"כ לשעבר שמנסה להצטייר כאיש עקרונות - מוכנים לשמש כבובות בחלון ראווה של חנות המפעל? איפה לעזאזל האתיקה? שום גילוי נאות, או לפחות גילוי נאוטיקה. ובימינו, הופעת שלושת ה"פרזנטנורים" צורמת שבעתיים, דווקא כשהם בחו"ל. כי במקום לשווק מוצרי ספורט כחלק מעסקה מסחרית, מן הראוי שיענדו בדיוק באותו מקום סיכה הקוראת לעסקת חטופים. היא אפילו בצבע צהוב.
איטודיס והלפטופ חוזרים בגדול
הרבה רעש עשה מופע ההתבכיינות של דימיטריס איטודיס, שהפך את ההפסד של הפועל תל אביב בדרבי בחצי גמר הגביע לטרגדיה יוונית, אבל האמת שאין ממה להתרגש. הסטנד־אפ הממוחזר היה חדש רק בארץ, לא בחו"ל. באחד המקרים שם קדם לו אפילו אותו מופע חימום, של סטפנוס דדאס.
תקציר ההצגה בארנה בירושלים: איטודיס, שסיים סצנת התקרבנות בצעקות ליד חדר השופטים, התייצב חמור סבר מול המראיינת העיקשת נועה פופלינגר, בירך את היריבה ומאמנה, יילל שהרביצו לשחקניו, והגיע למסיבת העיתונאים עם מצגת וידאו ערוכה של טעויות שופטים, שאפשרו לטענתו לעשות בשחקניו שפטים.
ינואר 2016. צסק"א מוסקבה מפסידה בספרד 81:71 מול לבוראל קוצ'ה. מאמנה איטודיס סיכם: "אני מכבד את קוצ'ה, המועדון והמאמן, אבל היום זה לא היה כדורסל, אלא היאבקות. השופטים החליטו שמתוך 100 עבירות שורקים 40".
דצמבר 2022. פנרבחצ'ה מול פרטיזן בלגרד. 3.5 שניות לסיום נשרקת עבירה לחובת קבוצתו, שמפסידה 73:72. איטודיס מאשים את השופטים: "קשה לדבר אחרי מה שראיתי בווידאו. אני לא רוצה שיענישו אותי".
יוני 2023. פנרבחצ'ה מפסידה 97:91 לאנאדולו אפס בפלייאוף הטורקי. איטודיס מגיע למסיבת העיתונאים עם לפטופ, מציג מבחר טעויות שיפוט (לפי שיפוטו), וזועם: "אפס קבוצה מצוינת עם מאמן ושחקנים איכותיים, אבל לשופטים היו קריטריונים שונים. להם נתנו 32 זריקות עונשין ולנו רק 12". גם המועדון פרסם הודעה: "שלושת השופטים העניקו את המשחק לאפס". עופר ינאי, שיצא מאיפוס, לא לבד. המאמן המנצח, ארגין עתמאן, הגיב בלגלוג: "מצטער, אבל לא הבאתי לפטופ".
נובמבר 2023. פנרבחצ'ה בפיגור מול וירטוס בולוניה ביורוליג. מאמנה נכנס כאחוז אמוק לפרקט, צורח על השופטים, חוטף שתי עבירות טכניות ומורחק. קולות רקע: עוזרו, דדאס. ולסיכום סיבוב ההופעות של הטרגדיה "ג'ננה" מאת איטודיס: הגינונים והדרמטיות מזכירים את סופוקלס, הטקסטים והפאתטיות את שרון מימר.
נפילת המאה של דרוקר
באוקטובר 2021 מונה שרון דרוקר, שלא אימן נשים מימיו, למאמן נבחרת הנשים של ישראל. זה קרה אחרי גיחות לא ממש מוצלחות בהפועל חולון ובני הרצליה. "כשהאיגוד קורא לי אני מתייצב", אמר אז דרוקר, כאילו מדובר בהתנדבות, והבטיח: "נכון שאין לי ניסיון בכדורסל נשים, אבל אני מתכוון ללמוד את הנושא לעומק ובמהירות".
במדינת ספורט מתוקנת, קודם לומדים ואחר כך מתמנים, אבל כל אחד והפרשנות שלו למושג: ליידיז פירסט.
חודשים ספורים מאוחר יותר, בעודו לומד את כדורסל הנשים, מונה דרוקר למאמן הגברים בהפועל חיפה, ולא הרבה אחר כך גם לעוזר מאמן בנבחרת הגברים. לכו תדעו מה העבודה הראשית, ומה החלטורה. ג'וב טוב הכל טוב? לא ממש. באפריל 2023 הוא פוטר מהפועל חיפה אחרי 14 הפסדים ברציפות. כלומר, למד על בשרו. לא אלמן ישראל. בסוף אותה שנה הוא שוב עבד בעוד מקום, עם מינויו למנהל מקצועי במכבי ראשל"צ מהליגה הלאומית (גברים).
בשבוע האחרון התפנה המולטי-טאסקר לסיום קמפיין מוקדמות היורובאסקט עם הנשים, בצמד משחקים מול לטביה וצרפת, ונשמע דווקא אופטימי: "אין דבר שהבנות רוצות יותר מלעלות לאליפות אירופה. אני מכיר אותן ממש טוב, ובסוף אנחנו צריכים להסתכל אם השלם יותר גדול מסך חלקיו וזה מה שאני תמיד מחפש, בטח בנבחרת".
כעבור כמה ימים השלם התפרק לשברים. הנבחרת הפסידה ללטביה וספגה תבוסה מביכה מצרפת, 100:39. נכון, היריבה היא מהנבחרות הטובות בעולם, אבל חוסר האונים ניכר בעיקר על הקווים. דרוקר לא מצא מה שחיפש, ועל כך כבר אמרו חכמינו: יגעת ולא מצאת, אל תאמן.
מצד שני, בספורט שלנו שעובד על קשרים, כדאי לשקול עוד אופציה: דרוקר לנבחרת הצעירה בכדורגל, גיא לוזון לנבחרת הנשים בכדורסל. התוצאות, בשני המקרים, לא יכולות להיות יותר גרועות.
