לפני חמש שנים, כשמכבי נתניה העפילה לגמר גביע המדינה, דודי תירם רק עלה מהנוער לסגל המורחב של הקבוצה. לגמר של עונת 2018/19 יגיע הבלם ממעמד שונה לחלוטין, כאחד העוגנים החשובים של היהלומים, שרחוקים 90 (או 120) דקות מהגשמת החלום הגדול - הנפה ראשונה אחרי 41 שנה.
את הראיון שהעניק אתמול תירם ל"ישראל היום" אנחנו ערכנו בשעות אחר הצהריים, ממש אחרי אימון הקבוצה, שרוב שחקניה עדיין באופוריה מהניצחון 0:1 על הפועל חדרה. גם הבלם עצמו בקושי הצליח לעצום עין בלילה. "הצלחתי להירדם רק בשש בבוקר והתעוררתי בתשע", "הוא מספר, "ידענו כמה המשחק הזה חשוב לבעלים שלנו אייל סגל, לאוהדים. זה פשוט היה יום חג לעיר שלמה.
"לפני המשחק תלו דגלים של הקבוצה בכל הכבישים בנתניה. אנחנו, השחקנים, הבנו שאפשר להפוך לבלתי נשכחים ולעשות היסטוריה עבור המועדון הזה, אבל צריך לזכור שעדיין לא עשינו כלום. בגמר בסמי עופר נצטרך להשלים את המשימה".
הרגשתם את התמיכה האדירה שקיבלתם מהאוהדים שלכם?
"כשעליתי לחימום הרגשתי זרמים בגוף. כשאתה רואה קיר צבוע בצהוב ששר לך ומעודד אותך כבר מהחימום - עוברת בך צמרמורת. לא הרגשתי עוצמות כאלה בחיים שלי, זה מרגש וסוחף. אתה מרגיש שכולם איתך, בשיגעון של להביא את הגביע".
כששיחקת בליגה א', האמנת שתגיע לגמר גביע כשחקן בליגת העל?
"אני אולי אשמע מוזר, אבל בשיא הכנות: האמנתי בזה. רק מי שמאמין יכול לעשות דברים גדולים, כי מחשבה יוצרת מציאות. כשהייתי בליגה א' האמנתי שאני ברמה של ליגת העל ואפילו של נבחרת ישראל. אנשים צחקו עלי, כי הם ממש לא היו בראש שלי. אני גם מאמין שהשנה נניף גביע. מי שלא חולם - לא משיג כלום, וזו לא קלישאה".
אם מכבי נתניה תגיע לאירופה, היא תוכל להצליח בזירה הזאת?
"המקום שלנו באירופה ממש לא מובטח, ושלא יישמע כאילו אנחנו מורידים את הרגל מהגז, ממש לא. יש חמש קבוצות שמתחרות על מקום באירופה, כך שזה בכלל לא בטוח שנעשה את זה דרך הליגה, לכן אנחנו רוצים לזכות בגביע. אנחנו רוצים להביא תואר למכבי נתניה ולהיכנס לספרי ההיסטוריה. את הסגן של בר כוכבא אף אחד לא זוכר.
"אני מאמין שאם נגיע לאירופה, המאמנים שלנו, שלדעתי הם הכי טובים בארץ, יידעו להכין אותנו היטב. בדיוק כמו שהם רצו, הם מצאו חלוץ מונטנגרי שאף אחד לא ידע מי הוא. עכשיו כולם יודעים מה פאטוס בצ'יראי שווה".
"כשיש דרך, יש תוצאות"
אחרי שערן לוי ודיא סבע עזבו, פתחתם רע את העונה. איך הכל התהפך?
"אחרי שערן ודיא עזבו חשבו שהעולם נחרב. התחלנו את העונה בצורה לא טובה, עם נקודה אחת מתוך 12. כשקורה דבר כזה, טבעי מאוד שיהיה לחץ, במיוחד אחרי שעונה קודם לכן היינו בפלייאוף העליון.
תירם בעוד רגע מאושר // צילום: סוכנות ג'יני
"אנשים חושבים שהצלחה קשורה רק לשחקנים טובים או למאמן טוב, אבל בסופו של דבר הכל קשור לניהול נכון. כשיש דרך, ראייה לטווח ארוך, שקט למאמנים ולשחקנים - מביאים תוצאות ומצליחים".
ההצלחה של הצעירים שלכם היא מסר על כך שצריך להאמין יותר בכדורגלן הישראלי?
"זה רק מוכיח איזו עין טובה יש למאמנים שלנו בבחירת שחקנים. יש שחקנים מעולים בכדורגל הישראלי, פשוט צריך למצוא אותם, לתת להם ביטחון ולהראות להם את הדרך הנכונה. יש אלפי סיפורים על שחקנים שלא הצליחו כי לא היה מי שיראה להם את הדרך. מה שמייחד את השחקנים הצעירים שלנו זה גם האופי שלהם. אתה לא מרגיש שגבי קניקובסקי שחקן רכש, אתה מרגיש שהוא שחקן בית, בדיוק כמו שמוטי ברשצקי מרגיש שחקן בית וכך גם שאר השחקנים".
מה המטרות האישיות שלך להמשך?
"כמו שאמרתי, מי שלא מאמין לא משיג כלום. ללא האמונה הזאת, סביר להניח שהייתי נשאר בליגות הנמוכות. אני יכול להעיד על עצמי שאין לי כישרון יוצא דופן בהרבה פרמטרים, אבל המנטליות שלי גורמת לי להיות יוצא דופן. אני מאמין מאוד שאהיה שחקן בנבחרת ישראל וגם שאעבור לקבוצה באירופה. אני חולם על זה מאז שהתחלתי לשחק כדורגל בגיל 6".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
