קבוצת הנשים של צ'לסי נחתה בתחילת השבוע בישראל לכבוד פרויקט "ONE GOAL" בשיתוף התאחדות הכדורגל הישראלית. מדובר בניסיון נוסף שנעשה לטובת קידום כדורגל הנשים כאן אצלנו. הקבוצה האנגלית קיימה ותקיים מפגשים, סמינרים, הרצאות ואימונים פתוחים, וגולת הכותרת היא מפגש ראווה מול נבחרת הנשים של ישראל, מחר באצטדיון המושבה (19:30, כניסה חופשית).
אתמול נערך במלון הילטון בתל אביב אירוע מקדים - "שולחן עגול" בהשתתפות בכירי צ'לסי - ולא היה טוב ממנו כדי להסביר את הצורך בפרויקט המדובר. סביב אותו שולחן ישבו גם בכירים בכדורגל הנשים הישראלי - מאמנים ומאמנות, חברי וחברות הנהלה, גברים ונשים שאכפת להם - ופרקו תסכול. הם דיברו על הקשיים, התנאים, הפערים וחוסר האמונה שיכול להיות טוב יותר. איך אמר אחד הנוכחים? "אנחנו המיקרונזיה של כדורגל הנשים".
אם אנחנו המיקרונזיה, אז צ'לסי היא אירופה. לא רק פעמיים אלופת אנגליה ומי שהגיעה בעונה החולפת לחצי גמר ליגת האלופות, אלא גם ובעיקר מי שהצליחה לעשות את הקפיצה הגדולה לתודעה הציבורית. "הכל התחיל ברומן אברמוביץ'", סיפר בראיון ל"ישראל היום" ברוס באק, יו"ר צ'לסי, "כשהוא הגיע למועדון ב־2003 קבוצת הנשים היתה מקושרת אלינו, אבל לא חלק מאיתנו. נתנו להם מדים ואפשרנו להן להשתמש בלוגו, אבל חוץ מזה לא היה לנו קשר".
אז מה שצ'לסי עשתה בחסות אברמוביץ' היה להכניס את קבוצת הנשים לתוך המועדון. היא קיבלה אותם תנאים, החלה להתאמן באותם מתקנים, וכך גם הגיעה ההצלחה. השחקניות הפכו מחובבניות לחצי מקצועניות ולאחר מכן למקצועניות לגמרי. היום קבוצת הנשים של צ'לסי היא חלק בלתי נפרד מהמועדון, וכזה שמייצר הכנסות ורווחים בכוחות עצמו.
"יש היום המון ספונסרים שרוצים לקחת חסות על קבוצת הנשים", מסביר באק, "בכלל, הנשים הן שוק גדול ומתפתח בכדורגל העולמי". כדוגמה לכך, מביא יו"ר הקבוצה את הנתון הבא: "אם לפני 15 שנים נשים היו חמישה אחוזים מהקהל במשחקי קבוצת הגברים, היום הן מהוות 20 אחוזים".
המאמנת אמה הייז והיו"ר ברוס באק // צילום: עודד קרני
"זה הדבר הנכון לעשות"
לדבריו של באק, האחראית הגדולה למהפך היא המאמנת אמה הייז. ב־2012, אחרי שנתיים שבהן עבדה "בעבודה נורמלית", הייז הגיעה לצ'לסי כדי לקחת את כדורגל הנשים כמה שיותר רחוק. באק מכנה אותה "אישיות מידבקת" וטוען שההתלהבות שלה היא שדחפה את צ'לסי להשקיע בכדורגל הנשים והנערות.
במהלך הראיון איתה אפשר לראות ולשמוע כמה הדבר חשוב לה. "אני מאמינה שכל אחד רוצה שהבת או האחות שלו יקבלו הזדמנות שווה לעשות מה שמתחשק להן, גם אם זה לשחק כדורגל", היא אומרת. לגבי השאיפה שדבר כזה יקרה בישראל, היא מבהירה: "שום דבר לא קורה בן־לילה. זה דורש השקעה וזמן, אבל זה הדבר הנכון לעשות".
הייז בת ה־42 היא מהדמויות הבולטות והמשפיעות בכדורגל הנשים באנגליה. היא נלחמת למען הגדלת כמויות הצופים במגרשים, מאמינה שנשים רבות יותר צריכות להשתלב בתפקידים גבריים, ובעבר פתחה דיון סוער כשטענה שכדורגל הנשים יהיה טוב יותר אם המגרש והשערים יהיו קטנים יותר. "יש 22 שחקנים וכדור אצלנו ואצל הגברים, אבל יש פערים פיזיים ברורים", היא מסבירה, "אם נרצה לקחת את כדורגל הנשים לשיאים חדשים, צריך לחשוב על הרעיון שלי. נכון שזה דורש התאמות גדולות, אבל זאת המציאות".
אימון לדוגמה בווינגייט. לשאוב השראה מאחת הקבוצות הטובות באירופה // צילום: עודד קרני
לפני כמה חודשים היא שוב עלתה לכותרות כשהתקשורת האנגלית הכניסה אותה לרשימת המועמדים האפשריים להחליף את מאוריציו סארי בקבוצת הגברים. "קשה היה לאנשים לקבל את המחשבה הזאת", היא נזכרת, "אני לא בטוחה שאזכה לראות דבר כזה בחיי, אבל אני מאושרת מכך שאני מאמנת את הקבוצה הטובה בעולם: קבוצת הנשים של צ'לסי".
הספיקו רק כמה שעות עם הייז, באק ומנהל מערך האימון של צ'לסי סיימון ג'ונס, כדי לשכנע שההתאחדות והמנהל המקצועי ווילי רוטנשטיינר - שכמובן נכח גם הוא באירוע - בחרו קבוצה נהדרת לשאוב ממנה השראה לקידום כדורגל הנשים. צ'לסי מייצגת את הדרך הנכונה, ההתלהבות, הרצינות והצורה שבה יש להתייחס לענף הזה. "אנחנו ממליצים לכל הקבוצות בארץ לקחת תחת חסותן קבוצת נשים", סיכם היו"ר באק, "יש לזה קהל, יש בזה הכנסות, והכי חשוב: זה פשוט הדבר הנכון לעשות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
