![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)
דודו ביטון הוא מהשחקנים הבודדים בכדורגל הישראלי שהספיקו לשחק במכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, לצד קריירה בינלאומית יפה של חמש שנים. החודש, בגיל 36 בלבד, הודיע החלוץ על פרישה מכדורגל. בראיון ל"ישראל היום" הוא חושף את הסיבות שהובילו לסיום הקריירה, מספר על השחקן שהיה מעורב בהחלטה המשמעותית, ומשתף בחוויות מהקריירה העשירה שלו.
נתחיל מהסוף. מתי הבנת שאתה רוצה לפרוש?
"בתחילת העונה שעברה נפצעתי קשה בברך במשחק מול יהודה וזה היה רק במחזור השני. עשיתי שיקום ארוך של שישה חודשים, אבל כאשר רציתי לחזור הבנתי שאין לי ביטחון לחזור בצורה שלמה עם הברך. אז הבנתי שצריך לחשוב על פרישה, ולצערי אכן לא הצלחתי לחזור מהפציעה".
התייעצת עם מישהו לפני הודעת הפרישה?
"אני מדבר רבות עם רמי גרשון ומתייעץ איתו בהרבה נושאים, וכמובן גם בנושא הזה. התייעצתי גם בעיקר עם המשפחה הקרובה שלי והבנתי שזה תהליך טבעי וזה סימן לפרישה".
יש מחשבה על אימון לאחר הפרישה?
"עשיתי תואר ראשון בחינוך וחברה ויש לי תעודת מאמן בווינגייט, וכעת אני עושה תואר שני במינהל עסקים. אני לא בטוח שארצה להיות מאמן, אבל כן ארצה להיות בצוות אימון בתפקיד מנהל מקצועי. אני יכול לתרום רבות ולתת כלים לשחקנים הצעירים כי צברתי ניסיון רב לאחר חמש שנים באירופה, שם התאמנתי תחת המאמן של נבחרת יוון כיום וגם תחת המאמן של חטאפה כיום. לקחתי מהם רבות ואשתדל להעביר את זה לדור הבא".
ועכשיו שאלות קצרות. ההישג הגדול בקריירה שלך?
"האליפות עם אפואל ניקוסיה, כאשר היינו במינוס שש נקודות מהקבוצה של רוני לוי, ברק יצחקי ומשה אוחיון. עשינו ריצה אדירה של ניצחונות, הייתי חלק משמעותי, ובסיום העונה זכינו באליפות".
הרגע הכואב בקריירה?
"הפציעה בהפועל תל אביב כאשר היה לי שבר בגולגולת, שבר בארובת העין. זאת הייתה פציעה קשה שהיה לי קשה לחזור ממנה".
המאמן הכי טוב שהיה לך?
"שניים - מילאן יובאנוביץ' שמאמן את נבחרת יוון וחוסה ברדלס שמאמן כיום את חטאפה. מאוד קשה לבחור אחד מהם".
המבשל הכי טוב ששיחק איתך?
"אומנם שיחקתי איתו רק בנבחרת הנוער ובנבחרת הצעירה, אבל זה ביבראס נאתכו. הוא היה גאון והלוואי שהיה יוצא לי לשתף עמו פעולה גם בבוגרים. כל מי ששיחק איתו - זכה".
הגול הכי גדול שלך?
"הגול מול פולהאם בליגה האירופית במדי ויסלה קרקוב".
ההחמצה הכי גדולה?
"זה היה בהפועל תל אביב מול הפועל כפר סבא כאשר אני וליביו אנטל היינו לבד מול השוער, ובמקום לכבוש אז בעטנו אחד בשני והכדור לא נכנס".
הבלם שהיה הכי קשה להתמודד מולו?
"שיחקתי מול הרבה בלמים באירופה, אבל בשנים בבלגיה היה לי הכי קשה דווקא מול רמי גרשון שהיה בשיאו גם בגנט וגם בקורטרייק. הוא היה מאוד 'מאוס' והיה מגיע לכל כדור ולא מוותר על כלום, וזה היה מאוד לא פשוט".
הקבוצה שהכי נהנית לשחק בה?
"ויסלה קרקוב עם מאור מליקסון. שיחקנו מול אצטדיונים מלאים ומול קהל פנאטי, וזאת הייתה הנאה גדולה".
החלום שלא הגשמת?
"יש שניים. הראשון שלא הייתה לי הופעה בנבחרת הבוגרת של ישראל. תמיד הייתה תקלה כלשהי או ישבתי על הספסל ולא נכנסתי. פספוס שני זה שאני, כיליד העיר נתניה, לא הצלחתי לשחק במכבי נתניה. היו הזדמנויות אבל בסוף זה לא קרה".
בשלוש מילים - 'הקריירה של דודו ביטון היא...'
"קריירה מדהימה, מעניינת ובעיקר שונה משחקנים אחרים. הצלחתי בחו"ל ודווקא בארץ באף מועדון גדול לא הצלחתי להטביע חותם, וזה מעט חסר".
לסיום, מה המטרה הבאה אחרי שתלית את הנעליים?
"להיות עם המשפחה ולהיות בריא. אני בטוח שתראו אותי בתפקיד אחר בקרוב. הכדורגל נתן לי כל כך הרבה בחיים, אז עכשיו הזמן שלי להחזיר ולנסות לעזור לדור הצעיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו