ההצלחה של נבחרת הנוער מביאה הרבה כבוד לכדורגל הישראלי ומוכיחה לנו שאפשר לסמוך על הכדורגלן הישראלי. תמיד אמרתי שיש לכדורגלן הישראלי יכולות, טכניקה, ראיית משחק, וצריך רק לתת לצעירים ביטחון ולדחוף אותם קדימה.
אז איך יעשו זאת? לדעתי אפשר כבר עכשיו להוריד את מספר הזרים בליגה שלנו. במקום שישה זרים, שישחקו שלושה. ברגע שיש הצלחה כזאת בנבחרות הצעירות, ובבוגרים הילדים לא משחקים - הפגיעה היא בכל הכדורגל הישראלי, לא רק בשחקנים עצמם.
זו פגיעה עתידית גם בנבחרת הבוגרת. לא יקרה כלום אם ישחקו שלושה זרים בליגת העל, ויהיו כאן שחקנים תוצרת הארץ ולא תוצרת חוץ. בליגה הלאומית כלל לא צריך זרים.
לא יכול להיות שבנבחרות הצעירות, נערים, נוער, אפילו אולימפית, אנחנו מצליחים, ואז בבוגרים הכל מתפוגג. סוכנים גוזרים קופונים על זרים שרובם לא קשורים לענף. עובדה, השחקנים בנבחרת של אופיר חיים לא נופלים משום שחקן מקביל בגילם באירופה.
היו לנו הישגים בעבר בכדורגל הישראלי, אבל זה אחד שבהחלט ייכנס לספרי ההיסטוריה. היה לנו את מונדיאל מקסיקו 1970, הגענו להצלבה בנבחרת שלנו, עם אייל ברקוביץ' וחיים רביבו, אבל זו רק חצי הצלחה ולא עלינו לאליפות אירופה.
עברנו לראשונה את מחסום הבתים, אבל היה חסר לנו עוד קצת. היו לנו נבחרות צעירות שעלו לאליפות אירופה, וכאן, רבע גמר מונדיאל לנוער. האמת? לא הרבה חשבו שיעלו מבית עם יפן, קולומביה וסנגל, אבל הכישרון של החבר'ה האלה לקח אותם רחוק.
צריך לתת להם להוביל הלאה גם את הנבחרת הצעירה ובעתיד את הנבחרת הבוגרת. זה מחזיר אותי לתחילת הדברים, כי אם המועדונים בליגת העל לא יאפשרו לילדים האלה להתפתח, אין להם סיכוי להצליח. הנה, נתנו להם הזדמנות והם לקחו אותה. אל תעצרו אותם בהמשך הדרך.
הביא לדפוס: ליאב נחמני
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו