כשהפועל חולון תפתח הערב את העונה האירופית מול א.א.ק אתונה, יהיה שחקן אחד שיתרגש יותר מכולם – ווילי וורקמן. אחרי שבע שנים בישראל ובגיל 31, יעלה הפורוורד היהודי-אמריקני למשחק ראשון בקריירה בטורניר אירופי.
"אני מאוד מתרגש", הוא אומר בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "זאת אחת הסיבות המרכזיות שהגעתי לחולון. הדרך היחידה להראות את היכולות שלך היא לשחק מול הקבוצות הטבות ביותר וא.א.ק היא קבוצת יורוליג, אז אני מקווה שאראה את היכולת שלי נגדם".
המטרה המרכזית של המועדון השנה היא להעפיל שלב באירופה. אתם מרגישים את הלחץ?
"כן. אני חושב גם שזה משהו גדול. בחולון לוקחים הכל ברצינות ואני אוהב את זה. הם מספקים לך הכל להיות מצליחן ולכן הם מצפים שתצליח. אני אוהב את הרצינות ואת הציפיה לנצח. כך גם אני חי ואני מוכן לאתגר".
איך זה לעזוב את מכבי חיפה אחרי ארבע שנים?
"תחשוב, הייתי שם תקופה כמו במכללות. מכבי חיפה הרגישה לי כמו מכללה. קיבלתי שם הרבה אהבה. אנשים לא מבינים לפעמים מה זה להיות במקום מסוים ארבע שנים, יש לך את הספר שלך, את המקומות שלך, הכל. חיפה תמיד תישאר מקום מיוחד בשבילי".
גיא פניני אמר בראיון ל"ישראל היום" שאתם הולכים להיות יוסטון רוקטס הישראלית.
"וגיא הוא כמו ג'יימס הארדן, הוא אפילו נראה כמוהו (צוחק). ברצינות, גיא צודק, כמו תמיד. אנחנו נניע כדור הרבה, נשתמש הרבה במרווחים שניצור ואם כבר מדברים על יוסטון אז יש לנו יותר גודל מאשר להם, בהשוואה לקבוצות אירופיות כמובן. יוסטון למשל משחקים הרבה סמול בול ולנו יש אופציה להעמיד שחקנים שהם גבוהים שגם יודעים לקלוע".
אתה לא חושש שיהיו לכם בעיות מתחת הסלים?
"אני לא מפחד, אני אקח את הריבאונדים".
"צחקו עליי שהייתי איטי"
שבע שנים חלפו מאז שעמית גל הביא את וורקמן להפועל גליל עליון ומעטים האנשים בישראל שיודעים שהשחקן שגם בגיל 31 מתחזק גוף חזק ואתלטי שצעירים רבים היו רוצים להתחלף איתו, בעצם חולה במחלה בשם דלקת חוליות מקשחת (AS) הפוגעת בשרירים, בעיקר בעמוד השדרה, וכדי להתמודד איתה הוא לוקח תרופה שמחלישה את המערכת החיסונית.
"כשהייתי נער צעיר הבנו שיש לי משהו", הוא מספר בפתיחות, "לקח הרבה זמן ועברנו הרבה רופאים עד שמצאנו את התרופה המתאימה ואת הטיפול הנכון. זו מחלה שלא עוברת, אפשר לטפל בה ולהפחית תסמינים, אבל היא תישאר איתי לנצח. אני יכול להגיד לך שאני כבר אוהב את החלק הזה בי, זה חלק מהמסע שלי.
"עד כמה שאני יודע אין עוד ספורטאי בעולם שלוקח את התרופה שאני לוקח. הכל תלוי באיך אתה מתמודד עם מה שיש לך. אני החלטתי לבחור להיות חיובי. בזכות התרופה למדתי איך להיות בריא, אני שותה יותר מים ואוכל יותר ירקות מכל אדם שאי פעם תפגוש. ככה למדתי להיות מקצוען".
הבנתי שבעקבות המחלה היו לך בעיות קשות במתניים כשהיית צעיר ואפילו עברת שני ניתוחים שאחריהם חשבת שלא תוכל לשחק כדורסל.
"כשהייתי ילד צחקו עליי שהייתי איטי בגלל הבעיות שהיו לי. לקח הרבה זמן עד שמצאנו את הטיפולים המתאימים. אחרי הניתוחים עברתי חצי שנה של שיקום ופתאום אחרי שתיקנתי את הגוף שלי הכל הסתדר. יום אחד גם התחלתי להטביע, מה שעד אז אפילו לא חשבתי שיכול לקרות".
"אני מרגיש בר מזל ואסיר תודה כי בזכות זה למדתי לטפל בגוף שלי", הוא ממשיך, "בגיל 15 כבר עשיתי אמבטיות קרח ומתיחות שאפילו ספורטאים מקצוענים לא עושים, ובזכות זה אני יכול לעשות את מה שאני עושה. כל מה שעברתי חיזק אותי מנטלית והפך אותי לקשוח".
"אמא שלי יהודייה קלאסית"
וורקמן (1.98 מ') נולד בנורת'המפטון שבמדינת מסצ'וסטס. אמו הייתה שופטת בבית משפט מקומי לעניינים אזרחיים ואביו אחד המסעדנים המוכרים באזור וגם ניהל מבשלת בירה. לאחרונה החליטו השניים לעזוב הכל וכעת הם בעיצומו של תהליך עלייה לישראל.
"אמא שלי היא אמא יהודייה קלאסית. מוודאת שכולם אוכלים מספיק וגם אורזת אוכלת לדרך", הוא מספר, "אבא שלי גם שיחק כדורסל במכללות והיה המאמן הראשון שלי, והחבר הכי טוב שלי. אצלו למדתי מוסר עבודה".
למה לא הלכת לעבוד במשפטים או במסעדנות?
"למען האמת עבדתי בשניהם. במכללה היה לי ראיון במשרד עורכי דין ולאחר מכן עבדתי במסעדה ושירתי אנשים, אבל תמיד כשעשיתי משהו אחר אמרתי לעצמי 'שיט אני חייב לשחק כדורסל במקום מה שאני עושה עכשיו', ובסוף זה מה שעשיתי".
מתי ידעת שאתה רוצה להיות כדורסלן מקצוען?
"עוד לפני שהיו לי זיכרונות. זה תמיד היה הקטע שלי. אני אפילו לא זוכר מתי התחילה האהבה שלי למשחק. זה היה טבעי. לא רציתי לעשות כסף מכדורסל אלא פשוט לשחק. עד היום זה ככה".
אני בטוח שלזכייה באליפות המכללות דיוויז'ן 3 עם מכללת אמהרסט היה חלק חשוב בהחלטה שלך להיות כדורסלן מקצועני.
"אתה ממש צודק. זה היה הרגע בחיי שהבנתי שאני יכול לעשות את זה. לפני שאתה זוכה באליפות הראשונה שלך אתה רוצה לזכות ומאמין שתזכה, אבל אחרי שאתה זוכה אתה מאמין שאתה יכול לזכות באליפות בכל רמה ובכל מקום. להגיע לרמה גבוהה זה אתגר, אבל לזכות באליפות זה עניין של כימיה ואיזון. דברים שלא קשורים לכישרון. יש מיליון אנשים בעולם שטובים בכדורסל ולכל קבוצה יש שחקני כדורסל טובים. אבל אליפות מסמלת דברים אחרים, וברגע שעשיתי את זה במכללה ידעתי שאני יכול לעשות עוד הרבה דברים מיוחדים".
איך בכלל הגעת לישראל?
"עמית גל (מנהל הפועל גליל עליון באותה תקופה וכיום חמיה של אחותו של וורקמן, י"מ) מצא אותי. הוא היה בלאס וגאס וצפה בליגת הקיץ. עבדתי שם ומישהו שהכיר אותי הציג אותי בפניו כילד יהודי רזה ועמית אמר 'לא לא, הבחור הזה לא יודע לשחק' והוא סירב שוב ושוב לראות אותי עד שבסוף השתכנע. שיחקתי משחק אחד כשהוא ביציע, ואני זוכר שידעתי שזה הסיכוי שלי ואני חייב לשחק אותה. באמת שיחקתי טוב נגד שחקנים ברמה גבוהה וזהו, הוא הביא אותי לישראל".
אחותך גרה פה ונשואה לישראלי וההורים שלך עושים עלייה ואפילו אתה לא עזבת בקורונה ונשארת. נראה אותך ממשיך בישראל גם אחרי הכדורסל?
"אני נשוי לאמריקאית. היא זאת שגורמת להכל לעבוד. כבר עשר שנים אנחנו מדברים ודנים איפה נגור בחיים שלנו. אי אפשר לדעת מה יקרה, במיוחד בימים כאלה. בינתיים נעבור יום-יום ונראה מה יהיה".
היית רוצה ללבוש את המדים של נבחרת ישראל?
"כן, ממש כן. תגיד לעודד להתקשר אלי (צוחק)".
מה דעתך על חוק המתאזרחים?
"אני לא רוצה לדבר על זה יותר מדי, רק להגיד שהלוואי שיתייחסו למתאזרחים כמו אל כל אזרח ישראלי. זה מה שצריך להיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
