1. כבר במחזור החמישי קיבלנו את המשחק הגדול של העונה. מה שנראה אתמול (שני9 בהיכל שלמה לא נראה כאן כבר מזמן. 19 הפרש לגליל עליון סמוך לסיום המחצית הראשונה, מהפך ענק של המארחת וב-40 שניות האחרונות הופכת גליל פיגור שבע לניצחון בשניית הסיום כשארבע שניות לפני כן ג׳ייקובן בראון מעלה את הפועל ליתרון בשלשה. משחק עוצר נשימה.
מסקנות אחרי שהעשן התפזר. האדומים במשבר עם ניצחון בודד ב-5 משחקים כשלא ברור מי זו הפועל ת"א האמיתית - זו של המחצית הראשונה או זו של השנייה והמסקנה הכי חשובה - יש קבוצה מרשימה בגליל העליון. שם גדול והיסטורי שעושה העונה קאמבק.
ארבעה ניצחונות רצופים יש לקבוצה הצפונית שחזו לה שתיאבק על מקומה בליגה. היא לא הפסידה עדיין בחוץ ואת שני הניצחונות האחרונים היא עושה מינוס שחקן זר בגלל פציעתו של קייל גיבסון. את המאזן הזה ואת המהפך הגדול בסיום מול החבורה של דני פרנקו עושה קבוצה צעירה עם שני ישראלים שזו עונתם הראשונה בליגה הבכירה.
זו קבוצה ברוח של המאמן שלה. ברק פלג היה שחקן קבוצתי, אינטליגנטי ולוחם. כך נראית הקבוצה שלו. צעירה, רעבה, מהירה, מתואמת, עם חלוקת עבודה נהדרת בין השחקנים וזרים טובים, אבל לא כאלה שגונבים את ההצגה. ברק פלג נבחר למאמן חודש אוקטובר, בקצב הזה הוא ייבחר גם למאמן חודש נובמבר ואולי גם למאמן העונה.
2. לא קבוצות היורוליג בראשות ברצלונה שהפסידו בזו אחר זו למכבי ת״א עשו את זה. מי שמנצחת את הצהובים היא הפועל חולון. חולון מוכיחה את הדברים הבאים: האולם שלה מבצר, היא קבוצה לא מושלמת אבל איכותית מאוד, היא המועמדת הבכירה לאיים העונה של הצהובים ויש לה שחקן שהוא סמל ליכולת, הקרבה וגיוון מקצועי - כריס ג׳ונסון.
מסקנות מהצד של ספרופולוס - מכבי הרבה יותר פגיעה כשהיא בהרכב הליגה עם חמישה זרים בלבד כשזהו כבר הפסד הליגה השני שלה. עם זאת בלי להוריד מהניצחון של חולון, מכבי העדיפה את המשחק מול צסק"א מוסקבה ביום חמישי על המשחק בחולון כשספרופולוס לא רשם למשחק את סקוטי ווילבקין (שנשמר בגלל פציעה קלה) ואנטה ז׳יז׳יץ׳.
3.המינוי של יותם הלפרין בהפועל ירושלים היה ניראה כסתימת חורים בלבד. למעשה המנהל המקצועי תוכנן להעביר את הזמן עד למינוי מאמן חדש. לא יודע מה יהיה בסוף אבל יותם מוכיח שיש לו את זה. אין לו ניסיון, אבל יש לו את התכונות הבסיסיות הכי חשובות למאמן.
על הנייר אין ליותם הלפרין נתונים להיות מאמן בגלל הסיבה הפשוטה שעד היום הוא לא אימן בכלל. אפילו לא קבוצת ילדים. מעבר לכך הוא מגיע בכלל מעמדת המנהל המקצועי. מסתבר שמאמן כדורסל לפני כל טקטיקה וסוגי הגנה זו האישיות, מה שהוא משדר והיכולת שלו להגיע אל השחקנים מראים בסיס טוב למאמן טוב.
יש הרבה אלופים בתיאוריה שלא יכולים לאמן, בטח לא ברמות הגבוהות. נדמה שליותם יש את האיכויות האלה. אפשר לומר זאת כך - יותם עדיין לא מאמן, אבל יש לו הופעה של מאמן. הופעה של מאמן זה לא החליפה שהוא לובש, זה השקט, הפאסון, תחושת השליטה והאמון שיש לו מהקהל. קוראים לזה אישיות.
הפועל ירושלים תשחק מחר (רביעי) נגד סטאל אוסטרוב הפולנית במשחק על עונה שלמה. אם הלפרין, שניצח בצורה מרשימה את שני משחקי הליגה יציל לירושלים את העונה האירופית הוא יהפוך משום מקום למועמד לאמן אותה בקביעות. נראה שבסופו של דבר מה שיכריע זה שני דברים - מלבד התוצאה מחר גם השאיפה של יותם ומה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו