אם ואנגליס מנצאריס היה נוחת בישראל לפני שנתיים, הכדורסל הישראלי כנראה היה רועד. במשך שמונה שנים הרכז היווני באולימפיאקוס והיה אחד השחקנים הטובים והיציבים שלה, שגם זכה פעמיים ביורוליג. ב-2019 הוא עבר לקאזאן, משם המשיך לפרומית'אס ופרישטרי ואת העונה הזו פתח בסטאל אוסטרוב הפולנית, אך לא הסתדר וחתם בחודש האחרון בהפועל אילת ששואפת גבוה גם בליגה וגם ביורופקאפ.
"אני שמח על ההחלטה שלי להגיע לאילת", אומר מנצאריס ל"ישראל היום" בראיון ראשון ומיוחד מאז הגיע לישראל. "אני אוהב את המאמן והצוות ואת הכימיה בקבוצה. אם נעבוד ביחד נוכל לעשות דברים יפים".
כמה קבוצות ישראליות ניסו להביא אותך בשנים האחרונות, מה קרה שהחלטת להגיע עכשיו ודווקא להפועל אילת?
"נכון. הייתה הצעה מירושלים בשנה שעברה, אבל בגלל הקורונה לא הסתדר. וגם היו עוד כמה קבוצות שבדקו לפני אבל לא נתנו חוזה. השנה הגעתי כי אני חושב שזאת הקבוצה הכי טובה, המאמן הכי טוב והעיר הכי טובה עבור הקריירה שלי. זאת הבחירה הטובה ביותר שהייתה לי. למשל בפולין היה כדורסל טוב אבל לא נהניתי בכלל והיה שם מזג אוויר נורא. רציתי גם ליהנות ולא רק לשחק. ביורוליג משחקים רק לנצח, אבל אני בשלב בקריירה שאני משחק כדי ליהנות".
שיחקת אצל הרבה מאמנים גדולים במהלך הקריירה, מה מיוחד אצל המאמן אריאל בית הלחמי?
"אני אוהב אותו מאוד. הוא יודע איך להעביר את הידע שלו לשחקנים ואתה מבין מה הוא רוצה ממך. הוא אחד הטובים שפגשתי. הוא בוטח מאוד בשחקנים שלו ונותן הרגשה של ביטחון וחופשיות לשחק את המשחק שלך".
בתור שחקן שזכה בהרבה תארים במהלך הקריירה, איך אתה רואה את הסיכויים של אילת להגיע השנה רחוק ביורופקאפ?
"יש לנו קבוצה מצוינת, אבל בעונה ארוכה יש הרבה נסיעות וזה מעייף, במיוחד אצלנו כי אנחנו עוברים בטיסות דרך תל אביב. כשאתה משחק ככה הרבה משחקים בכל כך הרבה הפרשי שעות זה מעייף, במיוחד בחורף שאני מאמין שיהיה לנו קשה. חוץ מזה, השנה היורופקאפ ברמה הרבה יותר גבוהה משנה שעברה ומשנים קודמות, יש הרבה קבוצות מאוד טובות כמו סראגוסה ואחרות".
מנצאריס גדל בפרישטרי וב-2011 חתם באולימפיאקוס בשורותיה שיחק עד 2019. כמעט כמו כל שחקן יווני בכיר, גם הוא היה מעורב בכמה פרשיות שעוררו עניין רב, בעיקר כאלה שקשורות ביריבה הגדולה פנאתינייקוס.
באחד המקרים התפרסמה תמונה שלו יחד עם חברתו ביציע של אוהדי פאו בפיינל פור היורוליג בברצלונה בו הירוקים ניצחו את מכבי ת"א בגמר. חלק מהאנשים ביוון טענו בעבר כי מדובר בפוטושופ. במקרה אחר חשף בעלי פאו דימיטריס ינאקופולוס התכתבות עם סוכנו של השחקן ממגעים שניהלו הצדדים למעברו לצד השני של העיר. וכמובן גם זכור המקרה בו מנצאריס וחבריו נטשו את המגרש באמצע חצי גמר הגביע מול פאו בשל תלונות קשות נגד צוות השופטים. כעת, כשהוא רחוק ומשוחרר, הרכז היווני מדבר על הכל בפתיחות רבה.
כמה פעמים היית קרוב לחתימה בפאנתינייקוס?
"היו פעמיים שהם רצו אותי מאוד. לפני 6 שנים הם הציעו עליי 400 אלף יורו אבל אולימפיאקוס לא הסכימו ודחתה את ההצעה בתוקף. ב-2017, אחרי שהגענו עם אולימפיאקוס לגמר היורוליג, הם פנו אליי שוב, אבל לא רציתי לעזוב את הקבוצה שבטחה בי תמיד. הלכתי לבעלי אולימפיאקוס שנתן לי מה שרציתי ולא הייתה סיבה לעזוב אז נשארתי".
יש ביוון סיפור גדול סביב התמונה שלך שרואים אותך ביציע של פנאתינייקוס בפיינל פור של היורוליג ב-2011. תספר לנו מה היה שם.
"זה היה כשהייתי בפרישטרי ואני אגיד לך את האמת היו לי דיבורים גם עם פנאתינייקוס והסוכן שלי אמר לי בוא נלך ונשמע מה הם רוצים. הוא הביא לי כרטיסים לפיינל פור בברצלונה והלכתי והיו ביציע הרבה אוהדי פנאתינייקוס. קניתי בחוץ את החולצה של הפיינל פור ומזה כל הסיפור. כן, זה הייתי אני שם, אבל זה היה וזהו. אחרי זה חתמתי באולימפיאקוס וכמובן שמאז לא קרו דברים כאלה".
ב-2019, ירדתם מהמגרש במחצית מול פאו. תספר לנו מה בדיוק קרה בחדר ההלבשה ומי אמר לכם לא לחזור לשחק.
"בעלי המועדון אמרו לנו שהשופטים הרגו אותנו במשחק הזה והם אמרו שהשופטים לא כיבדו את הקבוצה שלנו ואת השם שלנו. לכן ירדנו לחדר ההלבשה והחלטנו לא לצאת חזרה. הבעלים של המועדון ביקשו שלא נחזור לשחק ואנחנו הסכמנו איתם".
איך השחקנים הגיבו?
"אנחנו קבוצה והחלטנו לתמוך אחד בשני. ברגע שהבעלים ביקשו והבנו שלא מכבדים אותנו החלטנו שאנחנו לא חוזרים".
ואיך דיוויד הגיב? אנחנו מכירים אותו פה בישראל, הוא בדרך כלל לא עושה דברים כאלה.
"הוא רצה להמשיך לשחק אבל כיבד את ההחלטה של הקבוצה, של הבעלים ושל השחקנים ופעל כמונו".
איך זה שבכדורסל היווני יש הרבה רכזים טובים וחכמים?
"אנחנו גדלים לתוך שיטת כדורסל שקוראת את המשחק ומבינה אותו היטב. כדורסל טוב זה כדורסל שיש בו קריאת משחק. צריך לראות מה קורה על המגרש וככה לקרוא את המשחק. זה מה שהפילוסופיה ביוון אומרת וזה מה שהשחקנים מראים על המגרש. לכן התוצאה היא מה שדיברת עליו".
לקבוצות היווניות ולשחקנים היוונים יש גם מנטליות חזקה מאוד, אופי של ווינרים. מאיפה זה מגיע?
"כשמשחקים ברמה גבוהה הרבה שנים אתה מאמץ מלחמה ויכולת לנצח. באולימפיאקוס אתה חייב לנצח את כולם ובכל מקום, זה בונה אותך ונותן לך מנטליות חזקה. אחרת אי אפשר להיות ברמה הגבוהה. פנאתינייקוס ואולימפיאקוס לא כ"כ טובות לאחרונה אבל יש להם הרבה הצלחות ויש להן אופי של קבוצות יורוליג. לכן לא משנה מה התקציב שיש להם, הם נלחמים נגד כולם. יש לנו הרבה שחקנים שעברו הרבה דברים, כי בלי זה הם לא יכלו להצליח בלחץ של קבוצות גדולות ביוון, וזה גם משפיע על האחרים שמשחקים לידם".
אתה זוכר את הרגע של זריקת הניצחון של יורגוס פרינטזיס מול צסק"א בגמר היורוליג ב-2012?
"זה רגע שלעולם לא אשכח כי זה התואר הראשון שלי עם אולימפיאקוס. יש לי בלאק-אאוט משם. אני לא זוכר כלום מאותם רגעים ואין לי מושג מה עשיתי באותן שניות. כאילו הייתי במקום אחר ולא במגרש. אני רק זוכר שחגגנו כמו משוגעים".
יש ביוון גם הרבה מאמנים טובים, וחלק מהם הגיעו לישראל בשנים האחרונות.
"זה קשור למה שאמרתי קודם לגבי קריאת המשחק. מאמנים יוונים יודעים לקרוא מצבים וזה חשוב כי יש מאמנים שיודעים להכין קבוצות באימונים ויש מאמנים שיודעים לקרוא את המשחק. אני חושב שיוונים יודעים לעשות את שניהם ולכן הם מצליחים מאוד באירופה. יש ארבע מאמנים יוונים ביורוליג – ספרופולוס במכבי, איטודיס בצסק"א, ברצוקאס באולימפיאקוס ופריפטיס בפנאתינייקוס. זה מספר שמדבר בעד עצמו".
איך אתה רואה את העבודה של ספרופולוס במכבי תל אביב? היא הייתה במשבר גדול לפני שהוא הגיע.
"מאז שספרופולוס הגיע למכבי הוא הפך אותם לקבוצה ווינרית. למכבי תמיד יש הרבה כישרון בסגל, אבל לא הייתה להם משמעת וספרופולוס הביא את זה איתו. הוא הביא קשיחות מנטלית וזה מה שעושה את ההבדל עבורם".
שיחקת גם אצל דיוויד בלאט. מה הוא מיוחד בו כמאמן?
"בלאט הוא הבחור הכי טוב שיש, הוא כמו חבר, לא רק מאמן. הכי כיף לדבר איתו על הכל ולהתייעץ איתו. הוא לא מאמין שיש מאמן ויש שחקנים, אלא כולם ביחד ולכן הוא הצליח כל כך בקריירה. אני לא חושב שיש עוד הרבה מאמנים שיודעים לדבר עם השחקנים שלהם כמו דיוויד".
הוא הצליח כמעט בכל מקום בו הוא אימן, גם באירופה וגם ב-NBA. אבל באולימפיאקוס הוא פחות הצליח.
"הוא הגיע בתקופה שהייתה תקופה לא טובה באולימפיאקוס. יש שם הרבה לחץ ולא קל להכניס את הסגנון שלך לשם. הוא מאמן טוב מאוד אבל הוא לא יווני ואצלנו זה שונה מישראל, ארה"ב או אפילו משאר אירופה. אנחנו תופסים את המשחק אחרת ויש מנטליות אחרת. הוא הגיע וניסה להביא את המנטליות שלו ואני חושב שזה בלבל את הקבוצה. קבוצות יווניות קוראות את המשחק ושומרות חזק אבל בלאט אוהב להביא אמריקאים מוכשרים ולהביא את הפילוסופיה שלו עם משחק מהיר ואתלטי. היוונים לא כ"כ הבינו מה קורה ולא הרגישו בנוח. אם היה לו יותר זמן אני בטוח שהקבוצה הייתה נהדרת. אני מקווה שהוא בסדר עכשיו כי שמעתי שהוא חולה ואני מאחל לו רק טוב".
אתה גם חושב להיות מאמן בעתיד?
"אי אפשר לדעת. אני חושב שאולי בהמשך, אשחק עד בערך גיל 35 ואז אחשוב על זה. אני רוצה להירגע ולנוח ואז נחליט. למה לא".
היית שמונה שנים בטופ של הכדורסל האירופי ואחד הרכזים היציבים והמוערכים ביורוליג, אבל בשנתיים האחרונות אתה משחק בקבוצות יותר קטנות, כשאתה בסך הכל בן 31. מה הסיבה?
"עזבתי את אולימפיאקוס כי רציתי משהו חדש. לפני התקופה של בלאט שיחק 35 דקות במשחק, אבל אצלו לא שיחקתי הרבה. זה היה בסדר. לא כעסתי ואני אוהב אותו וגם היו לנו שיחות טובות, אבל מבחינת כדורסל זה לא התאים לי. לא רציתי להישאר באולימפיאקוס כי רציתי לשחק. עברתי לקאזאן ואח"כ הגעתי לפרומית'אס. היה שם טוב והייתי שמח שם, אבל אז הקורונה הגיעה והכל נעצר. אחרי זה חיכיתי להצעה מהיורוליג והיא לא הגיעה אז חזרתי לפרומית'אס ששיחקה ביורוקאפ. היו לי שלושה חודשים נהדרים והרגשתי טוב, אבל לא המשכנו ביורוקאפ ולא רציתי להישאר ולשחק רק משחק בשבוע. פרישטרי הציעו לי חוזה ועברתי. בקיץ חתמתי בפולין, לא הסתדרתי שם ועכשיו אני באילת ואני שמח מזה. דברים קורים מסיבה כלשהי".
אתה עוד יכול לחזור לקבוצות גדולות באירופה?
"אני לא מחפש קבוצות גדולות, זה לא מה שאני מחפש בשלב הזה, אני רוצה לשחק כמה שיותר ובקבוצות גדולות אתה עושה פחות, בקבוצות קטנות אתה צריך לתת יותר".
חוץ מכדורסל, קראתי שלך ולאחיך יש בתי קפה בפרישטרי.
נכון. המשפחה שלי נתנה לי הרבה בחיים, וזה אחת הדרכים שלי להחזיר להם. יש לנו שתי בתי קפה והם מצליחים. יש לנו מקומות נחמדים וגם קפה טוב. זה הדרך שלי להחזיר להם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו