כמה כיף זה לנצח משחק בית. הקהל ששואג אחרי כל סל וסל, שריקות הבוז הצורמות שמחרישות אוזניים וגורמות ליריבה להצטער על הרגע בו עלתה לפרקט ובעיקר התחושה הזאת שגם אם תבוא יריבה עדיפה עם שחקני כדורסל יותר איכותיים, בערב אחד בלתי נשכח הכל יכול לקרות.
בנוסף, אין על ניצחון ביתי טוב לייצר חיבור של הקבוצה לקהילה הרחבה שמגיעה לאולם ואולי אף לייצר אוהדים חדשים שמגיעים בפעם הראשונה ונפעמים מהאווירה. אמנם אתמול (רביעי) האדומים ניצחו את בשיקטאש ב"בית", אך זה היה הכל חוץ ממגרש ביתי וחם.
משחקי הפועל תל אביב, הפועל ירושלים ואולם של בן שרף ביורוקאפ משודרים בלעדית ב"ישראל היום".
הפועל תל אביב של 24/25 מתקשה בחיבור הקהילה לקבוצה. 40 ימים ארוכים עברו מאז הפעם האחרונה בה ראה רוב של אוהדים את הקבוצה משחקת. זה היה ב-9.11 במשחק ליגה מול קריית אתא. אמנם האווירה הייתה מתוחה ביציעים עקב סאגת מעבר האולם, כאשר גם על הפרקט הקבוצה כמעט ואיבדה את המשחק, אך לבסוף השכילה לנצח.
מאז עברו תשעה משחקים בליגה ובאירופה ללא המגרש הביתי. נכון להיום ועד ה-12.1, בו ישחקו האדומים מול הפועל ירושלים, יחלפו 65 ימים ללא משחק ביתי - מעט יותר מחודשיים(!). זמן חריג ביותר לקבוצת ספורט אשר אולמה עומד על כנו ואין עמו שום בעיה.
כמובן, יש לקבוצה נסיבה מקלה אחת גדולה. המלחמה גרמה לכך שלא יארחו משחק אירופי בישראל כבר 440 ימים ולכן סמוקוב, העיירה המנומנמת בפרברי סופיה לבית של הישראליות ביורוקאפ. למרות זאת, חשוב לציין כי לאדומים הייתה האפשרות לארח בליגה יותר ממשחק אחד, כאשר גם במשחק מול גלבוע/גליל וגם מול נס ציונה הוחלפה הביתיות והמועדון האדום בכך מנע מהקהל משחק ביתי עד לאמצע ינואר.
מנגד, בהפועל טענו לאחר החלפת הביתיות כי עקב עונש סגירת היציע אשר מלווה את הקבוצה ממשחק מספר 3 בגמר הפלייאוף בעונה שעברה והרצון לכרטיסים מצד נס ציונה לא ניתן היה להעביר את המנויים ליציע אחר כפי שנעשה מול קריית אתא, אך גם הדבר נכון התוצאה הסופית לא משנה.
בסופו של דבר, קהל מתחבר לקבוצה, במיוחד קבוצה חדשה בה רק שני שחקנים מהעונה שעברה נותרו, דרך משחקי בית וכמה שיותר מהם. כולי תקווה שלאחר מעבר האולם הזמני הצפוי, וכמובן לאחר עסקת חטופים והפסקת אש (שיקרו במהרה ובהקדם), נוכל לראות שוב את הפועל משחקת מול קהל ביתי כי אין, אבל אין, כמו לנצח משחק מול קהל ביתי רב.
