ספק אם הניצחון של הפועל תל אביב אמש (ראשון) בדרבי יספיק לה כדי לסיים את העונה הסדירה במקום הראשון, מה שמקנה יתרון ביתיות לכל הפלייאוף. הסיבה העיקרית לכך היא הפחתת הנקודה שהיא סוחבת מפתיחת העונה בשל נסיבות משמעתיות. אם לא די בכך, למכבי תל אביב יש יתרון במצ'אפ הפנימי אחרי שאת הדרבי הראשון ניצחה ב-18 הפרש.
אבל כן, זה היה ניצחון מאוד חשוב להפועל תל אביב. זה הניצחון שיכול לשנות לה את העונה, בגלל שלל אלמנטים פסיכולוגיים משמעותיים. הניצחון בדרבי פרץ גבולות שאותם האדומים לא עברו עד עכשיו.
קודם כל, הפועל תל אביב הנוכחית הוכיחה לעצמה שהיא יכולה לנצח דרבי. לשני המפגשים הקודמים עם הצהובים היא הגיעה כפייבוריטית ויצאה עם מפח נפש. פעם אחת זה נגמר בתבוסה, פעם שנייה בהפסד דרמטי בחצי גמר גביע המדינה. אתמול זה לא היה רחוק מלקרות שוב אחרי איבוד יתרון 17, אבל הפועל עצרה את המפולת בזמן והנה היא מסמנת לעצמה ניצחון בדרבי ששובר מחסום פסיכולוגי.
גם האירוח ביד אליהו היה "בעיה" שצריך לפתור. מאז שהפועל עברה לארח בהיכל מנורה מבטחים העסק לא ממש עבד והיא התקשתה לנצח בבית החדש. הבית לא ממש היה בית. אתמול גם זה קרה וכנראה שהחל מהמשחק הזה אפשר להכריז שהפועל תל אביב עברה מעשית להיכל מנורה.
הפועל תל אביב גם שכנעה את עצמה אתמול ביכולת שלה לשמור. עד כה העונה היא הייתה לא יציבה הגנתית, למרות שיש לה את הכלים. אתמול היא הציגה משחק גדול הגנתית ועצרה את מכבי על 70 נקודות בלבד. בשלושה רבעים מכבי לא עברה את רף 16 הנקודות, רק ברבע השלישי הגנת הפועל "זייפה" וספגה 24 נקודות.
עם זאת, המחסום הפסיכולוגי החשוב ביותר שנפרץ הוא היציאה ממשבר גדול שפוקד את האדומים תוך כדי משחק. יתרון 17 הפך כמעט לפיגור דו ספרתי. הפועל תל אביב ה"קלאסית" הייתה מתפרקת וגם העונה הפועל ידעה ליפול במקרים כאלה, בדיוק כמו שקרה לה בחצי גמר הגביע. הפועל בגרסה של אתמול לא נתנה לזה לקרות. היא ידעה להתאושש מההלם, גייסה את הכוחות, גילתה קשיחות ומצאה את האופי. לפעמים ניצחון קשה אחד שווה יותר מניצחון מרהיב ב-30 הפרש.
הפועל לא שיחקה כדורסל גדול והסתבכה שלא לצורך. למרות זאת היא יוצאת מהדרבי הזה עם רווחים גדולים. היא משוכנעת עכשיו בדברים שלא הייתה משוכנעת בהם לפני המשחק. לכן, זה סוג של משחק שיכול להגדיר עונה.
