משנה לשנה ה-NBA מתמלאת בעוד שחקנים בינלאומיים, כאשר חלקם ניצבים בפני דילמה משמעותית כבר בקיץ בו הם מגיעים לליגה הטובה בעולם. בשנים בהם השחקנים האירופיים בפרט, והלא-אמריקניים בכלל, נבחרים בדראפט רגע לפני טורניר בינלאומי גדול - עליהם להחליט האם לייצג את מדינתם או שמא להתמקד בעצמם ובהכנה ל-NBA. לעתים קרובות קבוצות ה-NBA בעצמן לוקחות את ההחלטה לידיים ובוחרות להשאיר את הפרוספקטים הבינלאומיים אצלן, אולם קיימות מספיק דוגמאות לכל אחד מהמקרים.
מקרה שצפוי להעסיק את אוהדי הכדורסל בישראל לא מעט בחודשים הקרובים הוא שיתופו של בן שרף ביורובאסקט 2025. נכון להיום הישראלי שמשחק באולם הגרמנית מיועד להיבחר בסיבוב הראשון בדראפט בחודש יוני, בעוד נבחרת ישראל תשחק באליפות אירופה בחודשים אוגוסט וספטמבר וכמובן שהיא תשמח ליהנות משירותיו.
באיגוד הכדורסל קיימת אי ודאות בנוגע לשיתופו, כאשר הרבה גם יהיה תלוי בהחלטה של שרף ושל הקבוצה שתבחר בו בדראפט, אם וכאשר. בינתיים עוד מוקדם מדי לדעת מה יקרה עם הישראלי בן ה-18, אך בינתיים חזרנו אחורה לדוגמאות קודמות בהם שחקנים מרחבי העולם נאלצו להתמודד עם הדילמה הזו.
שתי הדוגמאות הראשונות שבחרנו הן הישראליות, והן לא מבשרות טובות אם אתם רוצים לראות את שרף באליפות אירופה הקרובה. שני הישראלים הראשונים שהגיעו לליגה, עומרי כספי ב-2009 וגל מקל ב-2013, עשו זאת בקיצים של אליפות אירופה. שניהם נעדרו מהטורניר כדי להתכונן לטבילת האש בליגה הטובה בעולם, ובשני המקרים ישראל סיימה את שלב הבתים במקום האחרון. נקווה שגם אם שרף ייעדר מהטורניר, לפחות התקדים הזה לא ישוחזר. יש לציין כי בעוד כספי נבחר במקום ה-23 בדראפט, מקל מעולם לא נבחר והוא הגיע לליגה בגיל מאוחר יותר.
מקום אחד מעל כספי בדראפט 2009 נבחר ויקטור קלאבר הספרדי, שבאותו הקיץ נכלל בסגל הנבחרת שזכתה במדליית הזהב ביורובאסקט. אירופיים שנבחרו גבוה בדראפט כמו מריו הזוניה הקרואטי (בחירה 5 ב-2015) ולאורי מרקאנן הפיני (בחירה 7 ב-2017) התייצבו לאליפויות אירופה שנערכו באותה שנה, וכך גם דומנטאס סאבוניס שייצג את ליטא באולימיפיאדת ריו 2016 אחרי שנבחר בדראפט. הדוגמאות האלה נותנות מעט אופטימיות, ומראות שם פרוספקטים בכירים "מוותרים על הקיץ" כדי לייצג את המדינה.
אם נחזור אחורנית ליורובאסקט הקודם ב-2022, נקבל שלוש דוגמאות. פאולו באנקרו שנבחר ראשון על ידי אורלנדו באותה שנה הביע נכונות לייצג את נבחרת איטליה, מדינת מוצאו של אביו ושבה קיבל אזרחות על בסיס זה שנתיים קודם לכן. לא רק שהוא לא התייצב, אלא שנה לאחר מכן הוא החליט לייצג את נבחרת ארצות הברית באליפות העולם. אגב, באותו טורניר ב-2023 הוא הביס יחד עם האמריקנים את האיטלקים ברבע הגמר, ונשיא ההתאחדות האיטלקית כינה את המעבר שלו לארה"ב כ"בגידה".
במקום התשיעי בדראפט 2022 נבחר ג'רמי סוהאן שאמו פולנייה. הוא החליט ביוזמתו להחמיץ את הטורניר ולהתמקד בהכנה לעונתו הראשונה בסן אנטוניו ספרס, שם הוא משחק עד היום, והוא פספס את המסע המפתיע של הפולנים לחצי הגמר. מאוחר יותר בסיבוב הראשון נבחר ניקולה יוביץ' על ידי מיאמי היט, שלא אפשרה לו לשחק בנבחרת סרביה.
בשנתיים האחרונות הכדורסל הצרפתי השתלט על צמרת דראפט ה-NBA. ויקטור וומבניאמה נבחר ראשון ב-2023 ובדראפט האחרון זקארי ריזאשה ואלכס סאר נבחרו במקומות 1-2. השלושה לא ייצגו את הטריקולור באליפות העולם ובאולימפיאדה בהתאמה בקיצים שבהם נבחרו. העובדה בעשור הנוכחי אף אחד מהשחקנים שצוינו לא הגיע לטורניר, מעידה על שינוי מגמה ביחס בין ה-NBA לכדורסל הנבחרות מבחינת השחקנים הצעירים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו