עומר מאייר הגיע לצומת שכל כישרון צעיר בקבוצה גדולה מגיע אליו. אחרי עונה שבה החל את הבגרות המקצועית שלו, הוא צריך לקחת פנייה חשובה ולהחליט: האם הוא נשאר במכבי תל אביב על כל המשתמע מכך מבחינת המעמד שלו, או לעבור לקראת גיל 18 לקבוצה קטנה יותר ולהוביל אותה, כשלאחר מכן יוכל לחזור למכבי או ללכת לקבוצה בולטת אחרת.
ההתלבטות מאוד ברורה. במכבי יש לפניו שני רכזים (תמיר בלאט ורוקאס יוקובאיטיס). השאלה היא כמה זמן משחק יוכל לקבל. מעבר לכך, למרות הנתונים המצוינים שיש לו והבגרות הרבה שהוא מגלה, עדיין אין הוכחה שיוכל להתחרות ברמות הגבוהות של היורוליג. לכן האופציה השנייה, של מעבר לקבוצה בה ישחק הרבה ויוביל - סטייל בן שרף בעונה שעברה בעירוני קריית אתא - נראית הגיונית. זה יוסיף לו ניסיון וייתן לו זמן מנוע הכרחי.
במילים אחרות, מה עדיף לו? לשחק ולהתאמן עם שחקנים ברמות הכי גבוהות ולשחק במפעל הכי מקצועני - היורוליג - ולהסתפק בכמות דקות מוגבלת, או לשחק ברמה נמוכה יותר עם שחקנים בפרופיל נמוך, אבל לקבל המון דקות משחק. לא מעט, כולל שחקנים גדולים מאוד, בחרו את אופציית הירידה לצורך הובלת קבוצה. המאמן שלמאייר, עודד קטש, גם עשה זאת כשהלך למכבי רמת גן לעונה וחזר למכבי תל אביב. גם עומרי כספי הלך לעונה בהפועל גליל עליון וחזר למכבי ומשם המשיך ל-NBA.
מאייר ומכבי בחרו את "מסלול דני אבדיה". כלומר לעשות זאת דרך מכבי ולא לחפש התנסות אחרת לפני כן. מבחינה מקצועית מדובר במהלך אמיץ ובעדות לכך שהבחור מאמין בעצמו. זו גם עדות לכך שקטש מאמין בקידומו. למרות שלא יהיה אופציה ראשונה, קטש מייעד לו תפקיד עם משמעות.
המהלך מבחינת מכבי חשוב מקצועית אבל גם אסטרטגית. למאייר לא היה חוזה. אם היה עוזב ייתכן שאחרי העונה הבאה היה מחליט ללכת לכיוונים אחרים - למשל לצאת לחו״ל או ללכת לאחת הגדולות בישראל. עכשו מכבי חותמת איתו חוזה ומשריינת אותו אצלה לשנים הבאות. באופן אישי אני חושב שהבחור כל כך מוכשר ובוגר שהבחירה, גם אם יהיו קשיים, תהיה נכונה.
למרות זאת, התשובות לגבי השאלה אם בחר נכון יהיו במקומות שבהם קטש יצטרך לסמוך עליו בזמנים החשובים באמת. האם ייתן לו "דקות אמיתיות" ולא יריץ אותו רק במשחקים הפחות חשובים. במילים אחרות: המבחן להחלטה יהיה דקות ביורוליג ונגד הפועל תל אביב והפועל ירושלים, כמובן שלא בגארבג' טיים של המשחקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו