מארס טורקי

מכבי ת"א תחגוג את יום העצמאות בבית • הפסד דרמטי 75:74 בהארכה לפנרבחצ'ה סיים לה את העונה האירופית עם 3:0 בסידרה • על הפרידה מתואר אלופת אירופה ועל החזרה למימדים הטבעיים לאחר הנס בעונה שעברה

צילום: אלן שיבר // הטורקים חוגגים ניצחון דרמטי בהיכל

1. מכבי ת"א אירגנה לעצמה מסיבת סיום מכבודת לעונה. נכון, השורה התחתונה היא של סוויפ טורקי לאחר הפסד 75:74 בהארכה לפנרבחצ'ה, אבל הצהובים השאירו אתמול את כל מה שהיה להם כדי להציל את העונה  האירופית ולו ל-48 שעות נוספות. את ערב יום העצמאות תחגוג הקבוצה בבית. 

מכבי היא מאתמול אלופת אירופה לשעבר. פנר, מנגד, עושה היסטוריה כפולה: פעם ראשונה שהמועדון מפעיל לפיינל פור ופעם ראשונה מאז 2001 שהמעמד יכלול ייצוג טורקי.  

לא כך רצתה מכבי להיפרד מהתואר האירופי. הקבוצה שווה טופ 8 אבל לא סנטימטר יותר מזה. הבעיה היא שהכתר ניתן בסוויפ ובהפסד ביתי במה שנותן מכה גדולה לאגו. השחקנים של גיא גודס הפסידו לקבוצה טובה יותר משמעותית, אחת משתיים-שלוש באירופה. צריך להכיר במציאות

2. מכבי פתחה עם המון אנרגיות. ברבע השני נגמר אלמנט ההתלהבות ובכדורסל נטו, השליטה עבר לפנרבחצ'ה. הטורקים שיחקו התקפות ארוכות, מכבי לא היתה יכולה לפתח משחק ריצה והסקור ירד. החמישייה של זליקו אוברדוביץ' עם יאן ווסלי ונמאניה בייליצה סיפקה מטריה אווירית שהקשתה מאוד את הדרך אל הסל. זה נגמר ברבע שני של 11 נק' ושלושה סלי שדה בלבד. ההימור של מכבי על ניקוס זיסיס היה רע והרכז היווני הוותיק סיפק מספרים שהוא כבר שכח שקיימים.

גאודלוק 15 נק' שלו תרמו לניצחון שלישי ברציפות על מכבי ת"א // צילום: אלן שיבר

אחרי המכה שספפגה ברבע השני, מכבי העבירה פאזה הגנתית. פנר הצליחה לעצור אותה, אבל גם הצהובים ידעו לסגור את הצבע לא רע באחד ממשחקי ההגנה הטובים ביותר שלה העונה. הפעם ההימור על מרקז היינס היה הפעם טוב וגם בראיין רנדל סיפק משחק מצוין. כל זה הביא את הקבוצה להיות במרחק צעד קטן מניצחון. ג'ו אלכסנדר, האקס פקטור של גודס מהספסל, העלה את מכבי ליתרון 63:65, 33 שניות לסיום אבל וסלי שלח את המשחק להארכה. שם אנדרו גאודלוק קלע סל ניצחון גדול, תשע שניות לסיום. ג'רמי פארגו, כמה סמלי, החטיא את הכדור האחרון. 

3. בתקופה הטובה של מכבי העונה האמנתי שהקבוצה הזו טובה מזו של העונה שעברה. חשבתי שהאתלטיות יעזרו מול קבוצות טובות ממנה. מודה, טעיתי. בספו של דבר בלטו געגועים לריקי היקמן או תום שלו שישחק ליד פארגו וגם לטייריס רייס ולדיוויד בלו. 

בשביל לגשר על פערים מכבי היתה זקוקה לשטיות מיוחדות (כמו שיטת שתי הקבוצות - עם סופו ובלעדיו), אלמנטים של הפתעה (הרכבים נמוכים, שאיתם מכבי שיחקה העונה) או שחקנים עם אופי קשוח (רייס). שום דבר מאלה לא היו בקבוצה הנוכחית ולכן היא לא היתה יכולה לחרוג ממגבלות הכוח שלה.

יש גם את הנתונים שאי אפשר לשפר כמו את התלות הגדולה מדי בפארגו, שגם גרמה לו עוול. אם אפשר להגיע לדברים גדולים אם סופו מספק שני משחקים וחצי וגם אי אפשר לייצר גדולות ונצורות אם נייט לינהארט הוא שחקן רוטציה מרכזי. מכבי חזרה העונה למימדיה הטבעיים. העונה שעברה היא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר