אם לפני המשחק הייתם אומרים להפועל ירושלים שהיא תנצח את זניט סנט פטרסבורג, אבל תצא עם תחושת החמצה, היו חושבים שמשהו אצלכם לא תקין.
האדומים נתנו היום עוד ערב גדול בארנה עם ניצחון 81:97, קצת פחות מ־20 ההפרש שהפסידה ברוסיה, אבל עם צעד ענק להבטחת המקום הראשון בבית.
זניט זו קבוצה שרצה. בבית, בחוץ, נגד קבוצה אתלטית, נגד מגנים קשוחים - זה לא משנה. זו הסיבה שלפני הכל, המלחמה של סימונה פיאניג'אני היתה בעיקר על קצב המשחק.
הפקת הלקחים מרוסיה נראתה כבר ברבע הראשון: כל קלע רוסי מצא שחקן אדום דבוק לו לגופייה. בהתקפה פיאניג'אני העלה את טראוויס פיטרסון בחמישייה כדי לקבל ריווח טוב יותר עבור אמארה סטודמאייר. ההתאמות הוכיחו את עצמן כדי לשלוט בקצב וליתרון מינמלי בסוף הרבע הראשון, 17:19.
ברבע השני סטודמאייר המציא מושג חדש - סטרץ' פייב. גם עכברי האן.בי.אי לא זוכרים מתי בפעם האחרונה סטודמאייר קבר שתי שלשות ברציפות. ארבעה שומרים החליף עליו ואסילי קראסב, רק כדי שכל אחד מהם יטעם את נחת זרועו בצורה אחרת. אבל הדומיננטיות הירושלמית באה לידי ביטוי ביתרון קטן מדי במחצית - 37:41.
תסתפק בניצחון גדול
ירושלים התחילה להרגיש נוח והפעם היא זו שניסתה לרוץ ולהעלות את הקצב. דו־קרב מרתק נרשם בין טרנס קינסי ליאניס טימה. האמריקני פשוט הפך לחלק מהעור של הלטבי, שרגיל לנהל את המשחק של הרוסים מעמדת הפורוורד, אבל לא קיבל שנייה אחת של חסד. זה גם מה שהאט יותר את ההתקפה הרוסית, ואיפשר לג'רום דייסון ולקרטיס ג'רלס לטוס קדימה למתפרצות עד ליתרון 12, שלוש דקות לסוף הרבע השלישי. הירושלמים ירצו לשלוח פרחים למאמן זניט קראסב. עם 0.2 שניות לשעון הזריקות, השופטים פסקו כדור חוץ לאדומים. קראסב השתולל, קיבל טכנית ושילם על כך בקליעת העונשין ועוד שתי נקודות, 59:69 לירושלים בסוף הרבע השלישי.
על היכולת הטובה של המארחים העיבה תצוגת שיפוט לא פחות משערורייתית. אנשי המשרוקית פסקו לחובת ירושלים 5 עבירות בשתי הדקות הראשונות של הרבע האחרון, וזה אחרי ערב שלם של שיפוט מגמתי לטובת האורחים.
גם אם המשחק היה משוחק 400 דקות, זניט לא היתה יכולה לנצח את המשחק. ירושלים פשוט היתה הרבה יותר איכותית. ופתאום ברבע הרביעי גם ההפרש הפך להיות רלוונטי, כשג'רלס וחבריו התפוצצו על הרוסים ביתרון שיא של 23, אבל האוויר נגמר וירושלים תסתפק בעוד ניצחון גדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
