"פוטבול זה משחק מושלם לישראלים"

בקיץ האחרון יותר ישראלים התעניינו בבייסבול מאי־פעם. הסיבה: הופעה מכובדת של נבחרת ישראל במשחקים האולימפיים בטוקיו. היא הספיקה כדי להיכנס למהדורות החדשות המרכזיות, אף שכמעט כל השחקנים היו על טהרת יהודים־אמריקנים, ואף שכבר שנים אין ליגה של הענף בארץ.

"אנחנו מפרגנים לבייסבול מאוד", אומר ל"ישראל היום" עומר קזרנובסקי, שחזר מעונה היסטורית בליגת הפוטבול הבכירה של גרמניה, "בסוף, לנו וגם להם אותה מטרה – לאפשר לכמה שיותר אנשים להיחשף לענף נהדר, לשחק, ליהנות ולהצליח. הם עשו עבודה מצוינת ומגיע להם את כל הכבוד ואת כל תשומת הלב שלה הם זכו".

אבל?

"חח, אין אבל. מה שכן יש זה רצון גדול מאוד לחשוף את הפוטבול הישראלי לכמה שיותר אנשים כאן. כי יש פה ליגה שמתפתחת משנה לשנה, וכי זה ספורט מושלם לישראלים".

ואמנם, קזרנובסקי בחור צעיר, משוחרר מצה"ל רק כשנה, אבל כדאי לשים לב למה שהוא אומר. הרי לא בכל יום תתקלו בישראלי בן 22 שמשחק פוטבול כבר תשע שנים. בטח לא אחד שדווקא אחרי שירות צבאי שבו קרע את המיניסקוס ואת הצולבת בברך, הצליח לעשות מה שאף אחד לא עשה לפניו – לקבל חוזה ב־GFL1, ליגת הפוטבול הבכירה בגרמניה, שנחשבת לטובה ביותר באירופה.

חוזה חוזה, עם דמי כיס?

"כן, כן. הליגה הגרמנית הראשונה היא חצי מקצוענית, יש שלושה אימונים בשבוע, ישיבות וידאו, וכמובן המשחקים. יש כאן שחקנים שמקבלים שכר מסוים, ואני הייתי אחד מהם. למיטב ידיעתי, הישראלי הראשון שאי פעם השתכר עבור משחק פוטבול. אבל אולי אני טועה".

אז למה בעצם פוטבול זה ספורט מושלם לישראלים?

"כי הוא נותן הזדמנות להוציא המון, באמת המון אגרסיות. וזה לא סוד שיש כאן הרבה מהן. אבל בצורה מבוקרת, מאורגנת, ובטוחה יחסית. וכי הוא משלב את זה עם אווירה מאוד מאוד קולקטיבית. כולם חייבים את כולם כדי להצליח בענף הזה".

זה נותן לאנשים להרגיש חלק ממשהו שיותר גדול מהם?

"בדיוק. אף אחד לא יכול לנצח לבד בפוטבול. אתה חלק מצוות שכולו תלוי זה בזה. זה מזכיר במידה מסוימת גם את החוויה הצבאית של הרבה ישראלים, אין מקום לאנשים רעילים. בפוטבול בישראל יש מקום לכולם – לא צריך ידע מוקדם. מה שצריך כבר ילמדו אותך, יעזרו עם ציוד. רק תבוא - ותתאהב".

"אתה חייב להיות בתנועה, חלק מהאקשן"

וזה מה שקרה לעומר כשהיה רק בן 13, ואחרי ששיחק עם חברים פוטבול מדומה בפארק בגבעת שמואל ("שם זה באמת היה סתם מכות עם כדור שהיה תירוץ, כי אף אחד לא באמת הכיר את החוקים") - הצטרף לקבוצת הנוער של רעננה, ולא יכול היה להפסיק.

"בפוטבול לא יכלו סתם לתקוע אותי בשער, כמו בכדורגל למשל. כאן אתה חייב להיות בתנועה, חלק מהאקשן", הוא מספר. בהמשך עבר גם בנוער של קריית אונו, ובגיל 17 היה הצעיר ביותר באימונים של נבחרת ישראל. אבל השירות הצבאי קטע את הקריירה הצעירה.

"זה לא חייב להיות ככה, אבל אחרי שנפצעתי בטירונות הגעתי למקום שבו המפקדים שלי נתנו לי אפטרים כדי להמשיך לצאת לאימונים ולמשחקים. עם יותר מודעות לליגה, לענף ולמה שהוא תורם לאנשים, אני מאמין שזה יהיה נפוץ יותר ששחקני פוטבול צעירים יצליחו לשכנע את המפקדים שלהם לאפשר להם לצאת ולהמשיך בקריירה הזו. גם אם זה לאימון אחד ומשחק בשבוע".

ואחרי הצבא, מה מחכה לחבר'ה כאלה?

"הרבה. הליגה מתקדמת כל הזמן – בין היתר ברמת המשחק והארגון. יש הרבה שחקנים שיכולים לנסות גם לצאת לשנה אחת באירופה כדי להתפתח, לצבור חוויות וסיפורים לנכדים.

"בשנה אחת בפרנקפורט יוניברס חטפתי הרבה כאפות בנוגע לרמה ולארגון, ספגתי ולמדתי המון. יצרתי הרבה מאוד קשרים. עכשיו אני רוצה לעזור ולהביא הרבה מהידע הזה לכאן. אפילו לעזור לישראלים צעירים לצאת לעונה אחת כזו באירופה. את השיפור שזה מאפשר קשה לבטא במילים, אבל כשמצאתי את עצמי שומר באיזה משחק על רייאן סמית', שבעבר היה חתום בגרין ביי פאקרס ואפילו שותף שם במשחקי קדם עונה, ואני רואה שאני רץ איתו ומפיל מסירה שהיתה אמורה להגיע אליו, הוא נופל ואני נשאר לעמוד - פתאום הבנתי כמה התקדמתי. כמה אפשר להתקדם כשרק התנאים יותר טובים".

ומה יעזור להביא תנאים כאלה לפוטבול הישראלי?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"יותר חשיפה, זה קודם כל. שיחה אתכם היא כמובן חלק מזה. עכשיו, בפגרה, זה בדיוק הזמן לחפש בפייסבוק ובגוגל את ה־AFI ואת ה־IFL, ליצור קשר עם קבוצות ולהגיע לימי מיון ואימון. פוטבול זה משחק שברגע שיותר אנשים ידעו שהוא הרבה יותר מאשר סתם מכות ("בקבוצה בגרמניה היה לנו פלייבוק עם יותר מ־100 תרגילים), המשחק יתחיל להתפשט לבד וקבוצות יתחילו לקום. כי כמו שאמרתי, זה משחק מושלם לישראלים".