לינוי אשרם עמוק בשלב החגיגות. שלושה ימים אחרי שזכתה במדליית זהב אולימפית בהתעמלות אמנותית במשחקים האולימפיים בטוקיו, ויממה לפני ההגעה לישראל, הספורטאית, שהפכה לאישה הישראלית הראשונה שעונדת על צווארה מדליית זהב אולימפית, שפכה את אשר שעל ליבה בפוסט מרגש באינסטגרם.
"וואו, טוב, אז מאיפה להתחיל?", כתבה אשרם, "כשהייתי קטנה הייתי ילדה מאוד פעילה, וההורים שלי לקחו אותי לחוג ליד הבית כדי שיהיה משהו שיעסיק אותי אחר הצהריים. התחלתי להתאמן בראשון לציון בגיל שש וחצי, עדיין לא ידעתי מה זה אומר אולימפיאדה ומה צריך לעשות בשביל להגיע לשם. לאט-לאט, עם השנים, התחלתי להתאהב בענף ולהתעניין בו יותר ויותר.
"אני זוכרת איך הייתי מחכה בקוצר רוח כל השנה לתחרות הכי גדולה בישראל, שבה מגיעות הבנות הכי טובות בעולם (גרנד פרי חולון), לא החמצתי את התחרות הזאת אף שנה. לאחר סיום התחרות תמיד הייתי רצה לאחורי הקלעים כדי לבקש חתימות ותמונות מהמתעמלות. לא עלתה בראשי המחשבה שבעתיד אני אהיה זאת שיבקשו ממנה. מאז התחלתי לחלום בגדול. חלום שבו רציתי להגיע לבמה הכי גדולה בעולם בספורט, למשחקים האולימפיים.
"מאותו רגע אמרתי לעצמי שאני אעשה הכל כדי להגיע לשם. וכך קרה, האימונים הפכו להיות קשים יותר, ארוכים יותר, רמת הקושי של התרגילים עלתה, אבל זה רק חישל אותי יותר ויותר.
"יום תחרות הקריטריון למשחקים האולימפיים הגיע, וידעתי שזה היום שבו ייקבע אם אזכה להגשים את החלום שלי ואגיע לשם. ועשינו זאת! השגנו שני כרטיסים אולימפיים! מי היה מאמין?!
"ואז הגיעה השנה הנוראית - שנת 2020, שנה בה נודע לי שהמשחקים נדחים בשנה. בהתחלה זה שבר אותי לא ידעתי מה לעשות, מה יהיה עכשיו, היה בי הפחד שלא אצליח להישאר בשיא עוד שנה שלמה. אבל לא הייתי לבד, איילת היתה איתי לאורך כל הדרך, ובאותו רגע ידעה בדיוק מה להגיד לי.
"הבנתי שהשנה הזאת לא תגרע ממני שום דבר… להפך, הבנתי שיש לי עוד שנה שלמה להשתפר אפילו יותר, וכך היה. הגשמתי את החלום שלי - הגעתי לאולימפיאדה. הרגשתי שאני באה בכושר שיא והכי מוכנה משהייתי אי פעם בתחרות.
"הדבר היחידי שרציתי לעשות זה רק לעלות למשטח ולטרוף אותו עם אש בעיניים. גם בחלומות הכי טובים שלי לא חלמתי שאחזור משם עם מדליית זהב, ותואר של אלופה אולימפית.
"וואו!!! זה משהו שעדיין לא נתפס, ייקח לי זמן לעכל את מה שעשינו. עשינו היסטוריה!!! גם 2 מתעמלות בגמר אולימפי, מדליית זהב ומקום 7 בגמר לניקול, ואישה ראשונה בהיסטוריה של ישראל שזוכה בזהב, מי היה מאמין? מחכה רק לחזור לארץ ולחגוג את ההישג המטורף הזה עם כל האנשים שאני כל כך אוהבת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו