מדינה שלמה בכתה עם משפחת יניב לפני חודשיים, לאחר שהאחים הלל מנחם ויגל יעקב ז"ל, נרצחו בידי מחבל מתועב מטווח אפס, בפיגוע בחווארה, בשעה שעשו את דרכם מביתם בהר ברכה לעבר ישיבות ההסדר שבהן למדו. לאחים יניב הי"ד היתה אהבה משותפת וקראו לה בית"ר ירושלים.
את האהדה המשותפת לצהובים שחורים הם לא שאבו מהבית אלא דווקא מהמשפחה המורחבת, שרובה מנויה למשחקים של קבוצת בית"ר ירושלים. שבוע בלבד לפני שנרצח, יגל ז"ל עוד נסע לאצטדיון סמי עופר, על מנת לראות את הקבוצה שכל כך אהב משחקת נגד הפועל חיפה, וכמובן שתיעד את הרגע.
אוהדי בית"ר ירושלים לא שכחו את חבריהם ליציע. ברבע גמר הגביע נגד הפועל עפולה, הקהל הצהוב-שחור הרים שלט מחווה לאחים שנרצחו, ובו נכתב: "אחים יקרים שלנו - לא נשכח ולא נסלח. הלל ויגל יניב יהי זכרם ברוך הי"ד". שבוע לאחר מכן, במשחק נגד הפועל ת"א, ארגוני האוהדים של בית"ר ערכו טקס מרגש לזכרם של האחים, בהשתתפות הדודים והאח צור יניב, הניפו תמונת ענק של הלל ויגל ז"ל, עודדו וחיבקו את המשפחה השכולה.
במשפחה מספרים ששני האחים היו מאוד מחוברים לספורט ולכדורגל בפרט. חדרו של יגל ז"ל היה מקושט בחולצות כדורגל שונות ובהן של ליאו מסי, ריאל מדריד, ארסנל ואפילו של שופטים מליגת העל.
הלל, שקצת פחות נהג להגיע פיזית למגרשים בשל שירותו הצבאי בחיל הים, היה המומחה של המשפחה בליגת הפנטזי - משחק הכדורגל הווירטואלי. האבא, שלום, שעד כה לא היה כל כך מחובר לכדורגל, רכש לו ולבנו צורי כרטיסים לחצי גמר הגביע נגד מכבי ת"א, ויצפה מקרוב בבית"ר ירושלים - הקבוצה שהבנים שלו כה אהבו.
קרניות העיניים של הלל ויגל ז"ל הושתלו אצל ארבעה אנשים שבזכותם הם חזרו לראות. "הלל ויגל היו אנשי חסד ברמה הכי גבוהה שיש", אומר הדוד שלהם, יהודה נאומבורג, "הם היו מתנדבים בארגון ידידים, התנדבו וסייעו לילדים עם צרכים מיוחדים, עסקו בהתנדבות עם הנוער בישוב, חלוקת קפה חם ומזון לחיילים, היתה להם מודעות פסיכית לקהילה, לסביבה, ורק רצו לעשות טוב". יהי זכרם ברוך.
