המחיר של אירופה. השתתפות בשלב בתים אירופי היא עונג והצלחה, אבל יש לה מחיר בגלל שהמעברים בין אירופה לליגה לא פשוטים פיזית ומנטלית. מכבי חיפה הרגישה את זה היטב מול הפועל ירושלים ובני ריינה וגם אתמול (שני) מול חדרה בסמי עופר היא חפרה את הניצחון עם הצלת פנדל של ג'וש כהן בדקה ה-95.
גם הפועל ב"ש מתקשה עם המעברים הללו, ובשבועיים האחרונים היא שומטת נקודות בבית מול שתי קבוצות תחתית שבשני המשחקים היא חוזרת מפיגור. ברדה פתח שוב עם שני הבלמים הוותיקים שלו, טיבי וויטור ושניהם נפלו מהרגליים. טיבי נפצע בדקה ה-17 ושלוש דקות לאחר מכן ויטור עשה טעות כפולה נדירה, שנובעת מעייפות, וסידר לנס ציונה שער יתרון שסידר לה נקודה בסופו של דבר.
לברדה יש הרבה בעיות. משחק ההתקפה שלו לא שוטף, ההרכבים שהוא מעלה לא מצליחים לייצר יתרון איכותי ורבים מן השערים של ב"ש מגיעים שברדה מבלגן את המשחק במחצית השנייה וזה משהו שקשה לבנות עליו לאורך זמן.
מעבר לשיפורים שב"ש צריכה לעשות במשחק ההתקפה ויש לה את הכלים לשחק יותר טוב, מבחינת ברדה, זה זמן למחשבה איפה לרכז את הכוחות. הסיכויים שלו להעפיל שלב בקונפרנס ליג נמוכים מאוד ומצד שני אסור לו לתת למוליכות לברוח לו. אולי זה הזמן לתת לשחקנים הבכירים לנוח דווקא בשני המשחקים שנותרו באירופה, גם במחיר של הופעות פחות טובות ולרכז את ההכנות והכוחות בליגה, כדי שב"ש תגיע לפגרת המונדיאל כשהיא במרחק סביר ממכבי ת"א שסביר להניח תגיע לפגרת המונדיאל בראש הטבלה.
ולדימיר איביץ'. שנתיים לא פשוטות עברו על מכבי ת"א. בחירה רעה של מאמנים, עזיבה של שחקנים מרכזיים רכש ישראלי בינוני ודשדוש ברמת הזרים, הביאו את הקבוצה לראשונה זה עשור שלא לסיים בין שני המקומות ראשונים.
בקיץ מיטש גולדהאר לקח את העניינים לידיים והלך ALL IN במושגים של כדורגל ישראלי. החזיר שלושה ליגיונרים, הביא מתאזרח עם רקורד מרשים מהולנד אבל גולת הכותרת הייתה החזרה של שני אייקונים צהובים - ערן זהבי, אולי הסמל הכי גדול של המועדון בעידן גולדהאר וולדימיר איביץ', מאמן סופר דומיננטי שבשנתיים שלו במועדון שלט בליגה ביד רמה.
האפקט הראשוני של ההצטרפות של זהבי ליובנוביץ', שני חלוצי 9 פר אקסלנס, הייתה העזיבה של סטיפה פריצה, חלוץ 9 נהדר, שלא נופל משני חבריו, אבל נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית מבחינתו.
האפקט הנוסף והמשמעותי יותר, הוא ההכרח לשחק עם שני החלוצים שכופה על איביץ' מערך של 5:3:2 (איביץ' לא מאמין ב 4:4:2 יהלום או קווים) שפחות מחמיא לקבוצה. במערך של שלושה בלמים התפקיד של המגנים הוא משמעותי ובנוסף אתה גם מוותר על קשרכנף לטובת בלם.
שני המגנים של מכבי ת"א הם שחקנים טובים, אבל לא שווים מספרית את המעבר הזה (למרות השער האחרון של קנדיל בסכנין) והוויתור על בלם בקבוצה שיש בה עומס של קשרים איכותיים, הופך את ההתגוננות מולה לנוחה יותר. כך יצא שאיביץ' השאיר על הספסל מול סכנין את הקשר הטוב ביותר שלו גבי קניקובסקי ואת גיאגון הנהדר ופתח עם פיבן, חוזז כמגן שמאלי וג'ראלדש, שלא מספק מספרים בעמדה של מגןכנף.
נוסיף לזה את זהבי, שהפציעות שעבר בשנה האחרונה והגיל המתקדם הורידו לו חצי שניה מכל פעולה ונבין למה מכבי ת"א נראתה רע מול סכנין וגירדה ניצחון עם הרבה מזל.
נראה שאחרי המשחק הזה איביץ' מתקרב להחלטה לא פשוטה אבל מתבקשת, להשאיר את אחד החלוצים על הספסל ולעבור ל 4:3:3, מערך שהוא מעדיף ומאמן יותר טוב. אם וכאשר הוא יעשה את זה, הוא יצטרך להתמודד שוב עם הורדה לספסל של שחקן שהוא הפנים של המועדון. בווטפורד עם טרוי דיני זה נגמר רע. אבל זהבי זה לא דיני ואיביץ' במכבי הוא הרבה יותר חזק מאיביץ' של ווטפורד ולכן אם זה ינוהל נכון, זה יעבור חלק. כי למרות קצב צבירת הנקודות המוצלח (79%), איביץ' יכול להפיק יותר מחומר השחקנים של מכבי ת"א ולברוח לליגה עד לפגרת המונדיאל.
מילה טובה. הפועל ירושלים וזיו אריה ממשיכים לחיות את החלום ומי שהפעם העניק להם 3 נקודות וסיבך את בני לם ומכבי נתניה היה סדריק דון, זר שבכלל הגיע לנוער.
אז אחרי אדליי ואגאדה, מחלקת הסקאוט של הירושלמים שוב הביאה זר נהדר לנוער והראתה שעם סקאוט נכון וקשרים טובים, אפשר להרוויח זרים איכותיים שיעזרו בהווה ואולי גם יאפשרו אקזיט בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
