די לאנרכיה באדום: אוהדי הפועל תל אביב כמעט הצליחו להרוס לכולנו

חומר למחשבה. המטרה הראשונית של מכבי חיפה העונה הייתה להגיע לשלב הבתים בליגת האלופות. היעד אכן הושג בצורה מרשימה והתחושות במועדון היו עילאיות.

אבל אליה וקוץ בה. היסטורית, לא פשוט לקבוצה ישראלית שמשתתפת במפעל כל כך אינטנסיבי ויוקרתי, לעשות את המעברים לליגה. בחיפה ידעו את זה ואכן בנו סגל רחב עם שבעה זרים (הרוויחו את עלי מוחמד כמתאזרח) וכביכול שני שחקנים בכירים על כל תפקיד, אבל המציאות טפחה על פניהם.

מאז המשחק הראשון של שלב הבתים בליסבון ב- לספטמבר, חיפה סופרת חמישה הפסדים בשבעה משחקים, כשהניצחונות הגיעו במשחקי הבית מול נס ציונה החלשה ומכבי ת"א, משחק שהתקיים אחרי שבועיים מנוחה (פגרת נבחרות). בעקבות ההפסד בטדי, בכר אמר שלמד את הלקח ולא יציב שוב את אותו הרכב באירופה ובליגה.

אז מול ריינה הא אכן עשה סוג של מיקס, חלקו בחסות תענית יום כיפור שגרמה לכך שבליגת האלופות ארבעה שחקנים בכירים שיחקו 30 דקות ומטה, אבל גם זה לא עבד. הנזק הראשוני הגיע בחימום, עם הפציעה של חזיזה, ובהמשך חיפה נראתה חסרת חיים וריינה ניצלה טעויות של יינון אליהו ורוקאביצה ויכולת נהדרת של שלומי אזולאי כדי לנצח את הניצחון הגדול בתולדותיה.

בכר נראה כועס אחרי המשחק, אבל לדעתי הכעס נבע בעיקר מתסכול. הסגל שנבנה, אמנם נראה רחב, אבל הצוות המקצועי לא באמת מאמין בו וכנראה בצדק. סק עדיין לא השתלב, אליהו ומנחם רחוקים מאוד מהרמה של סונדגרן וקורנו מאור לוי חייב לצאת להשאלה כדי לצבור דקות וניסיון כי במצבו הוא מתקשה ויתקשה לתרום (ב-90 דקות מול ריינה - 7/20  במאבקים, 8 איבודי כדור לעומת 3 חילוצים).

אבל הבעיה הגדולה היא דווקא בעמדת החלוץ. פיירו, אחד משלושת המצטיינים של המסע המופלא של חיפה לשלב הבתים (יחד עם חזיזה ומוחמד), הולך לאיבוד בליגה. הנוכחות הפיזית שלו כופה סגנון משחק מסוים שלא מותאם לליגה הישראלית. מול יריבות שמצופפות, הנוכחות שלו תוקעת את המרכז (וזה מפריע, בטח ששחקני הכנף משחקים עם רגל הפוכה), הוא לא אפקטיבי מחוץ לרחבה והיכולת שלו להסתדר בצפיפות מוגבלת.

בליגת האלופות, כשחיפה רוב הזמן ללא הכדור, הנוכחות הפיזית שלו משמעותית בנייחים, בשמירה על הכדור וגם כשהמעברים מגיעים מהאגפים. אולי בהתמודדות עם דילמת פיירו טמון הפתרון של מכבי חיפה בליגה. כי אם היא לא תמצא פתרון (לא רק לפיירו), היא יכולה למצוא את עצמה בנובמבר בבור עמוק ביחס לצהובים, שיהיה לה קשה מאוד לצאת ממנו ולשמור על תואר האליפות.

עוד דרבי צהוב. לפני שאתייחס למשחק הכדורגל, שלשמו התכנסו על כר הדשא 22 שחקנים, שקיבלו הוראות מצוותים מקצועיים שעשו ימים ולילות כדי להכין אותם למשחק, חייבים להגיד כמה מילים על הביזיון שהגיע מהיציעים לכר הדשא וחירב את המחצית הראשונה.

אתחיל בטוב, רועי ריינשרייבר. בפעם האחרונה שריינשרייבר שפט דרבי, עבריין שיכור פרץ לכר הדשא, תקף את ערן זהבי שניסה להגן על עצמו. זהבי הורחק בהחלטה לא חכמה (גם אם חוקתית הוא צדק) ובהמשך המשחק פוצץ. הפעם, ריננשרייבר היה יכול בקלות לסיים את המשחק ואף אחד לא היה בא אליו בטענות.

זה התחיל ממופע אבוקות והמשיך עם זריקת כדורים מכוונת של אוהדי הפועל כששחקני מכבי התקרבו לרחבה. ריינשרייבר הפגין המון קור רוח והיגיון בריא והחליט בחוכמה לא לתת פרס לפורעים. שפת הגוף שלו הייתה מצוינת, הוא שלט במשחק למרות הנסיבות ההזויות וגם על המגרש כל ההחלטות שלו היו מדוייקות.

ועכשיו לרע ובמקרה של הדרבי אתמול, רע מאוד. אסור בתכלית האיסור להשלים עם מה שהיה אתמול במחצית הראשונה. לא יכול להיות שמאות אוהדים אנרכיסטים ישבשו בקלות כזאת משחק כדורגל ויהרסו את החוויה למיליונים.

מכיוון שענישה קולקטיבית לא עובדת ואין גם אפשרות למנוע הרמטית את הכנסת האבוקות, חייבים לשים רשתות בין היציעים לכר הדשא ועד שזה לא יקרה, לקיים את המשחקים הללו ללא קהל חוץ (במידה וקהל הבית ישבש את המשחק גם במצב כזה, אז בהמשך ללא קהל).

אתמול היה קו פרשת המים ואני מקווה שלהבא העניין יטופל ולא נקבל 26 דקות תוספת זמן למחצית הראשונה ושחקנים שצריכים לעשות חימום 3 פעמים במחצית.

המשחק עצמו הוכרע ע"י שחקן כדורגל חד פעמי, שאוהדי הכדורגל הניטרליים צריכים לצפות ולנצור כל דקה שהוא על כר הדשא באצטדיוני ארצנו (בקרוב הוא יככב בליגות הגדולות בעולם).

בשער של גלוך, שגמר את המשחק, מגולמות חלק גדול מהיכולות העילאיות שלו שבלתי אפשרי ללמד. ההתמצאות במרחב, קריאת המשחק, מהירות המחשבה, החדות בביצוע והקילריות באזור הרחבה. ורק כדי להבין עד כמה הוא איכותי, את הבעיטה הוא שחרר ברגל הלא דומיננטית שלו (אי אפשר להגיד עליה חלשה). בהמשך הצטרפו לחגיגה גם זהבי ויובנוביץ', אבל שום דבר מזה לא היה מתאפשר בלי רגע הקסם של העילוי בן ה 18.

בעונת האליפות הראשונה של בכר בב"ש, היה לו משחק במחזור החמישי בעכו שבו הוא השאיר את וואקמה, ברדה ומליקסון על הספסל, ספג מסמואל גילמור והפסיד 1:0. אבל דווקא המשחק הזה הביא לבכר את האליפות בסופה של עונה. הוא הבין שאין מקום להתחכמויות, שוואקמה חייב לשחק ושצריך ללכת עם האיכות ולעשות בשבילה את ההתאמות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אולי, במובן מסוים, המשחק בסמי עופר, שבו איביץ' השאיר את גלוך ויובנוביץ' על הספסל ועלה במערך מאוד הגנתי, יעשה את אותו אפקט לצהובים. הסימן הראשון לזה היה אתמול בדרבי ויש סיכוי יותר מסביר, שגם מעתה והלאה, כל עוד גלוך בריא, הוא יפתח בהרכב ומכבי ת"א תלך על האיכות ההתקפית שלה. אם זה אכן יקרה, קשה לראות מי ימנע מהצהובים להגיע לפגרת המונדיאל במקום הראשון.