האם הסכסוך בינינו לבין הפלשתינים הוא על שטח בלבד? רבים יטענו שכך הדבר, אולם חברת הכנסת לשעבר והחוקרת ד"ר עינת וילף טוענת שגישה זו מפספסת את ליבת העימות בין הפלשתינים לישראל.

בשיחה עם עידן טנדלר בפודקאסט "בשביל ישראל", שטחה החוקרת את עמדותיה בנוגע לסכסוך והסבירה שהבעיה האמיתית היא חוסר ההכרה הפלשתינית בזכות העם היהודי להקים מדינה ריבונית בארצו.

מעבר למאבק על שטח

"באינתיפאדה השנייה, כשהיו בארץ ארבע שנות טרור קשות, שאלתי את עצמי מה הפלשתינים באמת רוצים? הרי אהוד ברק בקמפ דיוויד נתן להם את כל יו"ש, כולל בירה בירושלים וכולל פינוי כל ההתנחלויות. את הכל נתן אהוד ברק לערפאת, אבל הם לא רצו", מספרת וילף. "התחלתי לשוחח עם אקדמאים פלשתינים ואנשים מתונים במחנה שלהם להבין את העמדות שלהם. נפגשתי עם רבים מהם, ובכל פעם אנשים אלו אמרו לי: 'אתם לא עם, אתם דת'."

במפגשים אלו התגלתה בפניה תמונה מטרידה: "הם אמרו לי שהטענה שיש לישראלים קשר לארץ היא המצאה כדי שיהיה לנו תירוץ שיסביר מה אנחנו עושים כאן. זו הייתה מחיקה של כל הזהות שלנו וזה הדהים אותי. אם יש דבר מוסכם וברור בעולם, זה שיש קשר ממשי בין העם היהודי לארצו, שאם מגיעה לנו מדינה הרי שזה כאן בארץ ישראל."

שני עשורים של חיפוש אחר הכרה

ד"ר וילף מציינת שהפער הזה בין הצדדים גרם לה לצאת לחפש במשך 20 שנה פלשתינים שיכירו בזכותו של העם היהודי להקים כאן מדינה, ולו על חלק מהארץ הזו. "במשך כל 20 השנה האלו מצאתי רק שלושה אנשים מהצד הפלשתיני שהסכימו להגיד שיש לעם ישראל זכות לריבונות בארץ ישראל. מהבחינה הזו אני מציעה להקשיב היטב לאמירות האלו ולהאמין להם. כל פעם שיש התבטאויות מהסוג הזה אצלם בתקשורת, אנחנו מפרשים אותם באופן אחר ומסבירים שהם לא מתכוונים באמת לדברים האלו. אבל זו טעות שהתבטאה גם בשבת שמחת תורה ה-07.10. לא האמנו שכשהם אומרים 'מן הנהר ועד הים' הם רציניים מאוד."

עינת וילף, שהייתה קצינה באמ"ן, אומרת בהקשר לכך שלמעשה אין לישראל צורך אמיתי במערכת המודיעין כיוון "שכל מה שצריך זה להקשיב למה שהערבים אומרים ולקחת את האמירות האלו ברצינות".

הכחשה והתעלמות מהמציאות

ד"ר וילף מציינת שהמידע הזה, שנאמר בגלוי, זוכה לפרשנות ולחוסר אמון בקרב הישראלים ששומעים את ההרצאות שלה. "כשאני בהרצאות אומרת את התובנה הזו, המאזינים לא פעם מגיבים ואומרים שאני מגזימה בקביעות שלי. בתגובה אני אומרת להם: 'תביאו לי אנשים מתונים שבקולם, בגלוי ולא בחדרי חדרים, יגידו שיש לנו זכות להקמת מדינה בארץ'. עד היום אף אחד מאלו שהתווכחו איתי לא חזרו אלי עם אנשים כאלו."

אונר"א ותפקידה בהנצחת הסכסוך

וילף ציינה כי מי שכבר הבין את המצב לאשורו היה שר החוץ הבריטי ארנסט בווין, שכבר בשנת 1947 הסביר שלא ייתכן סיום לסכסוך בין הצדדים כיוון ש"היהודים רוצים מדינה אבל הערבים השתלטו על השם פלשתין כי הם רוצים למנוע מהיהודים כל אפשרות למדינה כאן, למנוע מהם את הריבונות בארץ."

בהמשך דבריה התייחסה ד"ר וילף לתפקידה המסכסך של סוכנות הפליטים של האו"ם אונר"א ולמחשבות הקשות שעולות בה בעקבות התמיכה המערבית בארגון הזה. "בספר שלי 'מלחמת זכות השיבה', אני מראה שכיום אין זכות שיבה לארץ של פליטים פלשתינים. באונר"א רשומים היום כ-6.1 מיליון פליטים אבל חלקם לא פליטים כי הם גרים ביו"ש ולא גורשו מהארץ, חלקם כבר מזמן לא במעמד של פליט. למשל בירדן, שם גרים 40 אחוז מהפליטים, הם אזרחים ובני המעמד הבינוני והגבוה.

"מעבר לזה, כמו שקרה במקומות רבים בתחילת המאה העשרים - הודים, פקיסטנים, יוונים ויהודים גורשו ממקומותיהם אבל היום הם כבר לא פליטים. אומרים להם: 'זהו, לא חוזרים'. רק כאן יש שימור לא אמיתי של זכות השיבה, וזאת מתוך מטרה לערער את הריבונות היהודית כאן. ומי שמתחזקת את התקווה הזו היא אונר"א, שמשמרת את עניין הפליטות ואת התקווה הפלשתינית לבטל את מדינת ישראל."

מהנאצים לדאע"ש

בכל הנוגע לאלימות המפלצתית שנחשפה בשבת שמחת תורה ה-07.10, אמרה המומחית כי הפלשתינים הזדהו לאורך כל ההיסטוריה עם העמדות של מי שתמכו בהם במאבק נגד זכות קיומה של מדינת ישראל, וכעת מדובר באידיאולוגיה של דאע"ש.

"במהלך השנים הפלשתינים בכל פעם מחדש התחברו לאידיאולוגיה של מי שתמך בהם. זה היה בתחילה הזדהות עם הנאצים. אמנת חמאס עד היום בנויה חצי על ההשקפה הנאצית וחצי על תפיסות אסלאמיות. אחרי כן הפלשתינים התחברו לגישות הקומוניסטיות נגד הקולוניאליזם והמערב. הרבה לא זוכרים זאת, אבל אש"ף הוקמה על בסיס העמדות המהפכניות של הקומוניזם וההתנגדות למערב. כיום מי שתומכים בהם אלו אנשי דאע"ש, ולכן הפלשתינים אימצו את העמדות שלהם. לאורך כל הדרך אין לתנועה הפלשתינית זהות משל עצמה. כל מה שהיא זה רק התנגדות לציונות."

שורשי ההתנגדות למדינה יהודית

כשנשאלה על הסיבה להתנגדות החריפה כל כך למדינה יהודית בארץ ישראל, השיבה וילף: "ההתנגדות הזו קשורה למציאות של מאות שנים ולסוציולוגיה של האסלאם והערבים. כשהאסלאם יצא מערב הסעודית וכבש את המרחב, הוא פגש את היהודי כחלש, ככזה שזכות הקיום שלו היא רק כמי שמוגן וקיים בזכות השליט הערבי. לכן למשל נאסר על יהודים לרכב על סוס, שזה ביטוי לאדנות וחירות, וכן נאסר על היהודים להתחתן. ליהודים היה אסור להגן על עצמם. אבל הציונות הביאה הנה יהודים שרכבו על סוסים ונשאו נשק והגנו על עצמם. זה סותר לחלוטין את הגישה והיחס של האסלאם והעולם הערבי אלינו."

ד"ר וילף התייחסה בשיחה גם לשאלה כיצד ניתן להגיע להסדר אמיתי עם הפלשתינים. היא ציינה שכל הסדר כזה עובר דרך ההכרה של הפלשתינים בזכות קיומה של ישראל כמדינה ריבונית במרחב הערבי במזרח התיכון.

"יש מי שאומרים שאם נגדע את ראש הנחש, את איראן, אז הסכסוך יסתיים. אבל זה לא נכון, הפלשתינים תמיד ימצאו לעצמם תומך חדש. המצב יימשך כל עוד לא תהיה הכרה פלשתינית בזכותו של העם היהודי לבנות כאן מדינה. צריך להבין שזה הבסיס להסכם אמיתי כי הפלשתיניות היא אידיאולוגיה ייחודית שכל מטרתה היא שלילת זכותנו לריבונות כאן."

ביקורת על מדיניות הממשלה

בשיחה יצאה המומחית בצורה חריפה נגד הדיבורים על הסדרה וביקרה קשות את ממשלת הימין, שאותה הגדירה כממשלה של דיבורים בלבד. "במערכת הביטחון ובממשלה מדברים עכשיו על הסדרה בצפון ואני אומרת על זה: ברצינות? הרי רק אנחנו מקבלים את ההסדרה ואת הכללים שלה והצד השני לא."

"זה מלמד אותי שהממשלה וגורמי הממשל והביטחון הבכירים במדינה לא הפנימו בכלל את המצב. עוד ביטוי לכך היה ההתמכרות של ישראל לשקר שחמאס לא מייצג את הפלשתינים. בנקודה הזו הימין בישראל רק מדבר ומתנהג כמו אבו עלי, אבל בסוף לא משנה את המציאות."

מחיר ההתמכרות לשקט

"נתניהו בנה את הכוח שלו על השקט והתמכר לכך. לא נהרגו אזרחים או חיילים, היה ביטחון. אבל זה היה מישכון של המדינה תמורת השקט הזה. סינוואר ידע לזהות את ההתמכרות הזו והוא עבד בלהבין את הציבור בישראל ועבד בלהכין את האירוע של שבת שמחת תורה ה-07.10."

תובנות על ההתיישבות וריבונות

וילף התייחסה גם לקריאות להתיישבות מחודשת ברצועת עזה ולעמדותיה ביחס להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון: "בכל הנוגע להתנחלויות בכלל, לי יש דעה ברורה בנושא. אבל אם אתם רוצים לבנות יישובים בעזה, למשל בצפון הרצועה, הרי שדעתי ברורה - רוצים לבנות? תעשו את זה בצורה ברורה. כלומר, צריך ריבונות לפני התנחלות."

"רוצים להתיישב? אל תעשו את זה בצורה פרטיזנית תחת הצבא או בצורות אחרות. כל העמימות הזו לא טובה ומלמדת שגם אנחנו עדיין לא הפנמנו מה זו הריבונות שלנו. באותו אופן ביו"ש - אם רוצים לבנות או להשאיר את ההתנחלויות, אז צריך לספח רשמית את השטח דרך הכנסת. רק אחרי חוק צריך להתקדם."

מבט לעתיד

במהלך השיחה התייחסה ד"ר וילף גם לערביי ישראל וציינה כי יש בקרבם מגמה איטית של הכרה בזכות של העם היהודי למדינה בארץ. היא ציינה שהם עדיין ברובם מגדירים את עצמם פלשתינים תושבי ישראל, כלומר אנשים שמתנגדים למדינה אך זו כפויה עליהם, אלא שיש בהם מגמה איטית של היפרדות מאחיהם ביו"ש.

ד"ר וילף נשאלה האם יש לה כוונה לשוב לפוליטיקה והשיבה: "יש לי מחשבות על כך. אני רוצה לברר האם הציבור בארץ תומך בעמדות שאני מביעה בספר שלי וגם בשיחה כאן, ולכן אני אכן שוקלת לבדוק זאת בשטח עצמו".

תמלל וערך: אסף גולן