העתידן פרופ' דוד פסיג: "אנחנו כבר במלחמת עולם שלישית, ושיאה עוד לפנינו"

חוקר העתידים מאונ' בר אילן התראיין לפודקאסט "היום שאחרי מחר", וסיפר על התפתחות המלחמה • על חיסול סינוואר ונסראללה: "זה חלק ממשהו גדול הרבה יותר - ההכרעה היא לא שם" • על עתיד התחבורה: "נתיבי אילון יכולים להפוך לקניון גדול, אזור הכביש יהפוך למקום יְפֵהפֶה, עם מרחב ציבורי וגינון"

"היום שאחרי מחר" - שיחה עם העתידן דוד פסיג

"אנחנו כבר במלחמת עולם שלישית. בד"כ למלחמות יש זנב ארוך בהתחלה ובסוף, ובאמצע מגיע השיא. הקליימקס יגיע בשנים 2027-2035", כך אומר פרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים מאונ' בר אילן, לפודקאסט "היום שאחרי מחר", שעוסק בעתיד ישראל, ומביא מחשבות על אופק ורעיונות יישומיים למדינה בשלל תחומים.

פסיג מסביר שהמלחמה הגלובלית קשורה גם לסין "משום שהיא מגיעה לשיא כלכלי, צבאי, ועליה לקצור את הפירות, משום שהיא יודעת שהיא מתחילה לרדת – דמוגרפית ופוליטית. הערכות רבות מתייחסות לכך שבשנים 2027-2035 סביר, כאמור, שנראה עימות בין הצירים.

נשיא רוסיה פוטין עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, צילום: רויטרס

על השאלה מתי בדיוק התחילה המלחמה, ענה פסיג: "בספרי ההיסטוריה ייתנו משמעות לנקודות הציון ההתחלתיות. התחלת המלחמה אינה בהכרח במלחמה שבין רוסיה לאוקראינה, אלא כבר ב-2012 כשי ג'ינפינג, נשיא סין, עלה לשלטון. חשוב לזכור שמלחמת העולם השלישית לא תיראה כמו מלחמות העולם הקודמות".

באשר לעימות האזורי, נשאל פסיג האם ישראל ואיראן יוכלו לחזור להיות ידידות, בדומה לתקופה שלפני המהפכה באיראן. "אין מלחמות לעד, ואין שלום לעד", אומר פסיג. "רואים את זה לאורך כל ההיסטוריה. יש קבוצות שהיו אויבות והפכו לידידות, ולהפך. ערב הסעודית, מצרים וירדן הובילו את המאבק נגדנו בעבר, והיום זה השתנה. חשוב לזכור שאיראן היא פרוקסי של רוסיה. כשהמלחמה עם רוסיה תגיע להכרעה מסוימת, גם איראן תרד במאבק הלוחמני שלה, משום שבסופו של דבר - המאבק שלה נובע מתוך פחד שהיא תקרוס".

איך ישפיעו חיסולם של סינוואר ונסראללה על המשך המלחמה?

"לאחר שנים רבות של ניהול הסכסוך, מדינת ישראל נכנסה למצב של הכרעה שלא נראה כאן במשך 50 השנים האחרונות. החיסולים של סינוואר ונסראללה הם חלק ממשהו גדול הרבה יותר. ההכרעה היא לא שם, ההכרעה היא בכך שהאזור אומר 'מספיק עם מלחמות'. זו לא הכרעה צבאית, אלא התחלה של התארגנות לטובת האזור, ובד"כ זה קורה כשיש איום גדול יותר – סין, כאמור".

סינוואר ברגעיו האחרונים, צילום: ללא

על עתיד קרית שמונה והעוטף סביב שנות 2050, אמר פסיג: "מי שיש לו שכל, שישקיע באזורים האלה כבר היום. התמורה תהיה ארוכת טווח, אבל צעירים בני 20 יוכלו ליהנות מההשקעה הזאת עוד בימי חייהם. אנחנו נשלש את האוכלוסייה שלנו, אז כמה עוד אפשר להצטופף במרכז? לאנשים יש נטייה ללכת למקומות פחות צפופים, ולכן הפריפריה תתקרב, והטכנולוגיה תסייע בכך".

ללמוד מניו יורק

לפני כחודש ראה אור ספרו של פסיג, "האני העתידי" (הוצאת ידיעות ספרים), ובהמשך לנושאי הספר סיפר מה עשוי להטריד את הישראלים בעוד כמה עשרות שנים: "בעוד 50-100 שנים הדאגות שלנו לא יהיו מכך שצריך ללכת לבנק או לטפל במיסים. מערכות בינה מלאכותית יעשו זאת עבורנו. אנשים יתעסקו בשאלה מה תהיה היצירה הבאה שלהם. נהיה יותר פנויים למיצוי הפוטנציאל שלנו".

בעוד 50-100 שנים נהיה רגועים יותר? כיום אנחנו מדינה בסטרס.

"לפני כ-100 שנים זוג הורים הביא 6-8 ילדים, והם ידעו ששליש מהם לא יגיע לבגרות. אתה מסוגל לדמיין את התחושה שלהם? את הדאגה שלהם? זה חשש מתמיד. לפני 2,000 שנים אנשים לא ידעו מה הם יאכלו בעוד כמה ימים. תמיד היו ויהיו דברים שנדאג מהם. דאגה היא חלק מהותי מההוויה האנושית".

נתיבי איילון (ארכיון). להפוך אותו לקניון, צילום: גדעון מרקוביץ'

על התחבורה העתידית אמר פסיג: "אחד הפרויקטים שעסקתי בהם היה מה עושים בעוד 50 שנים בנתיבי איילון? התשובה: בונים קירוי, והופכים אותו לקניון גדול. אזור הכביש יכול להפוך למקום יְפֵהפֶה, עם מרחב ציבורי וגינון".

איך נגיע ממקום למקום?

"בתחבורה ציבורית, מתחת לקרקע. כך זה בכל העולם, תחשוב על ניו יורק למשל. אנחנו מדברים על משהו שיכול להתרחש כבר בעוד 80 שנים מהיום, אבל צריך לתכנן את זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר