השבוע נתבשרנו על הקמת שכונה חרדית חדשה בצמוד לסנהדריה המורחבת. היא מצטרפת לשכונה החרדית שאושרה בעטרות (כרגע בהקפאה) ולהקמת העיר החרדית כסיף שבדרום. אלה בשורות לא רק לציבור החרדי, אלא גם לציבור החילוני.
הסיבה: מאז מלחמת ששת הימים, תוכניות שהגישו נציגים חרדים להקמת שכונות חרדיות נדחו. ההזדמנויות החדשות שנפתחו בפני כלל האוכלוסייה היהודית בירושלים בעקבות הכללתם של אזורים רבים במזרח העיר, בדרומה ובצפונה פסחו על החרדים. כך, למרות הגידול המתמיד של האוכלוסייה החרדית בירושלים, אף לא אחת מהשכונות החדשות שתכננו משרדי הממשלה והעירייה להקים סביב העיר לא יועדה לחרדים.
ירושלים החילונית התפתחה בצעדי ענק, אבל לירושלמים ותיקים, שכל חטאם הסתכם בהיותם חרדים, לא בנו מאומה. תוכנית האב לצפון-מזרח העיר כללה את שכונת רמות, רכס שועפאט, סנהדריה המורחבת, גבעת שפירא ורמת אשכול. ממזרח להן תוכננו שכונת נווה יעקב ואזור התעשייה עטרות, עד לשדה התעופה.
בתכנון הכולל הזה לא הוקצו רחוב אחד, בניין אחד, בית אחד, לאוכלוסייה החרדית, למעט שכונת רמת שלמה שהוקמה לפני חצי יובל. האוכלוסייה החרדית בירושלים היתה במצוקה אמיתית. ילדים בגרו ובתים לאכלוסם לא היו בנמצא.
בצר להם, פשטו החרדים על שכונות כלליות בבירה והשתלטו עליהן חלקית או באופן מלא. אלא שהמעבר לשכונות האלה יצר התנגדות אוטומטית של התושבים החילונים לבקשות כמו הרחבת דירות כיאה למשפחות מרובות ילדים, והקמת מקוואות ובתי כנסת. הגעת החרדים לשכונות הכלליות תרמה להגירה שלילית של החילונים, ואחת הסוגיות שתרמה לכך במיוחד היתה הוספת מרפסות סוכה או הרחבתן של הקיימות.
ככלל, פה ושם ניתנים אישורים חריגים, אחרי שהוועדות המוסמכות דנות בבקשה. אבל בתקופה שבה החזיק בתיק התכנון והבנייה בעיריית ירושלים הנציג החרדי יהושע פולק, בקשות כאלה לא רק אושרו ביד נדיבה, אלא אף היה עידוד להגישן. הציבור החילוני לא ראה בעין יפה את המרפסות, והדבר, כאמור, הוביל לעזיבה של רבים מהם.
כעת, מגיעים אישורים להקמת שכונות חרדיות בירושלים, והמגמה הזו נדרשת לא רק בבירה. אם יימצא פתרון גיאוגרפי לבעיה הדמוגרפית, יוכלו לנשום לרווחה גם תושבי רובע ג' באשדוד, שכונת בצוותא בחריש, גני איילון בלוד, שלמה בחדרה, רסקו ב' בחולון, וזוהי כמובן רק רשימה חלקית של שכונות מעורבות שהרוחות בהן לוהטות.
יש לברך על כל הקמה של שכונה חרדית חדשה ולעודד תוכניות בנייה נוספות לחרדים בירושלים ומחוצה לה כדי לחלץ ולגאול אותם מחיי גטו, וגם כדי למנוע חיכוך מיותר ומזיק עם האוכלוסייה החילונית. זו הדרך היחידה להפוך את העימות המתמשך מסוגיה טעונה, נפיצה ומפלגת למהלך בר ביצוע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו