ובבאר שבע אתמול יצא מְפַגֵּעַ בדואי מהמועצה המקומית חוּרַה, וסכין בידו ורצח יהודים בליבו. דרס ושחט ארבעה חפים מפשע וגרם לפציעת אחרים. והתמימים שהלכו בדרך, נפשו בכיכר, תדלקו וקנו לביתם, הפכו יעד למעשה טרור נפשע ונבזי.
הרוצח, שבעברו היה מורה בבית הספר התיכון בחורה, תמך בדאעש והשתתף במפגשים של תומכי דאעש. הרוצח הודה שתכנן לצאת ביולי 2015 לסוריה להצטרף לדאעש, במסווה של עלייה לרגל לאתרים הקדושים לאסלאם בסעודיה, נשפט ושהה במאסר על כך.
שעות ספורות לאחר הפיגוע יצא המפכ"ל, יעקב שבתאי, בהכרזה נחרצת, לאחר רצף של שמונה פיגועים במהלך החודש האחרון, כי בפני המשטרה "לא היתה התרעה". תושבי באר שבע וסביבתה לא ידעו אם לבכות או לגחך לנוכח הכרזה חלולה זו, כשהם מתמודדים יום־יום עם קריסת המשילות של המשטרה בהבטחת ביטחונם. הם מתריעים כבר שנים על טרור אזרחי שמשתולל בנגב, ועל חוסר יכולת המשטרה להתמודד מולו. כל אחד מהם מתריע שנים על הקו הדק שהולך ומתפוגג בין טרור אזרחי לביטחוני, ועד כמה הוא נחצה בקלות.
יו"ר ועד שכונת כלניות באר שבע וחבר הפורום להצלת הנגב, ניר גל, מסביר לכל מי שרוצה להקשיב לו כי רמת הביטחון בנגב מידרדרת ויורדת לשפל חדש, וכי אם לא יקודמו מהלכים מיידיים של איסוף נשק לא חוקי והגברת הענישה בבתי המשפט - נראה אזרחים שייקחו את החוק לידיים. אחרים מתחננים לשילוב מיידי בין כוחות צבא למשטרה.
אולי ההתרעה החשובה מכל היתה של השר לביטחון הפנים, עמר בר־לב, שהסביר שלא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין שברגע שבשומר החומות הבדואים, קמצוץ קטן מהאוכלוסייה, תפסו נשק, יצאו לכבישים והחליטו שהם המושלים - זה הביא לחוסר ביטחון בנגב. לצערנו, הדבר למעשה נמשך עד עכשיו.
המשטרה לא נדרשת להתרעות בעניין משבר הביטחון בנגב, וגם לא לחידוש מלאי התירוצים לבטא את חוסר האונים שלה בנגב, שאליו מצטרף ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', המסביר שידיו קשורות. את מנת הרשע היומית אנו נאלצים לשמוע ממרצ, כשח"כ יאיר גולן מסביר כי הפיגוע הוא אשמתם של בנימין נתניהו והימין. אם כך, כנראה האשמה בפעילות הפדאיון ברצח אזרחים ישראלים בשנות ה־50 היתה של דוד בן־גוריון ותנועת העבודה.
אחריו צועד קוממיות השר לביטחון הפנים, עמר בר־לב, שמגנה בתוקף את מחאת תושבי באר שבע נגד תירוצי המפכ"ל, ומקנח ב"תתביישו לכם". הם, לעומת זאת, יודעים כי זו שעה שבה אבל ושכול עוטפים אותם, ובושה על תפקודו הלקוי.
מי שלא חושש לומר דברים ברורים הוא אלמוג בוקר, כתב ערוץ 13 בדרום ויליד באר שבע, שמסביר כי באר שבע שינתה את פניה: חבריו חוששים להסתובב לבד בלילה, פוחדים לנסוע בכבישים, פוחדים שילדיהם ייצאו לריצה. פעם זו הטרדה מינית ופעם נסיעה מסוכנת על הכבישים, פעם פרוטקשן ופעם מעשי שוד בבתים פרטיים, בתי עסק ותחנות דלק. "כן, צריך לומר את האמת ולא להשתמש במכבסת מילים", כותב בוקר. "ברוב המקרים, החשודים הם בדואים מהפזורה. הם אלה שמייצרים בעיר תחושה של פחד ובהלה".
האחריות היא על המשטרה ועל השר לביטחון הפנים, שכבר הספיק להכתיר את פעילותו בנגב כמי ששינתה את פני המצב העגום, ביחס לקודמיו.
בפועל, ניצב בר־לב מול קו דמיוני, שקרס ומעיד עד כמה הבנתו מנותקת מציאות.
ברור שכלל הציבור הבדואי אינו אשם בהשתוללות הטרור האזרחי והביטחוני בנגב. רובם אזרחים שומרי חוק וסדר. אולם הגיעה השעה שהממשלה תחליף את דיסקט ההפעלה מול מדגרות הטרור האזרחי והביטחוני. לכך נדרשת הוראה ממשלתית ברורה, שתפסיק את המשך פעילותם של אזורים נטולי חוק ומורא השלטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו